עבאס יש"ו יסיים כמו ערפאת במקרה הטוב. הישמעאלים לא מבינים במי הם מתגרים, מכיוון שהקב"ה כבר גזר את עונשם, נטל את בינתם והכביד את לבבם. מנהיגיהם, במיוחד אחמדינג'אד מתנהגים בטפשות התאבדותית, בדיוק כמו פרעה לפני עשר המכות.
אין לי כרגע גישה למקורות ולמשלים העמוקים של חז"ל, אבל ברשותך אמשיל משל (גס ופשוט) לאיש עשיר שהרעיף אהבה ופאר על בנו היחיד האהוב. וישמן ישורון ויבעט, ויפרוק עול אביו. לטובת בנו, החליט האב להחדיר בו משמעת וענווה, ועל כן גרש אותו אביו מאחוזתו וגזר עליו לחיות במקום משכנם של שאר עבדיו ולעמול בשדות כמוהם. העבודה המפרכת ותנאי המחיה הקשים שברו את קליפות האנוכיות, גבהות הלב וגסות הרוח של הבן, ובראו לו לב חדש. אך בו בזמן, העבדים שעימם חי קינאו בו, שטנו אותו והתעללו בו בסתר. ביום שבו אביו החליט שהעונש שהטיל על בנו השיג את מטרתו ובא אל קצו, הוא הבחין שעבדיו הנקלים מכים ומשפילים את בנו האהוב! דמיין לעצמך איך חמתו בערה להשחית. ואם מדובר בבן-אנוש, קל וחומר במלך מלכי המלכים שהעניק לכל בן אנוש לא רק פרנסה וכסות, אלא רוח נשמה, חיים חן וחסד! וככה גומלים לו הגוים, בכך שמתעללים ומתעמרים בבבת עינו, עם סגולתו?!
בחימה שפוכה יבקש הקב"ה מן הגוים דמם של ישראל, כי אל נקמות ה'. וכך הבינו חז"ל, שהגאולה של ישראל בהכרח תלווה בנקמת ה' בגוים. וכשאנחנו, ישראל, נחזה בזאת, אנו ניזכר בדבריו של נעים זמירות ישראל, דוד המלך ע"ה, "ישמח צדיק כי חזה נקם"!
