יהדות ותורת ישראל > שֻׁלְחָן עָרוּךְ וְהָרַעְיוֹן הַיְּהוּדִי
שאלה
האלקשי:
--- ציטוט של: דוקא_כך על אפריל 27, 2007, 01:00:34 ---אני לא יודע בקשר אליכם, אבל כל בוקר כשאני קורא קריאת שמע ומכוון למסור נפש על קידוש השם, אני חושב על רבי עקיבא שהתאווה במשך כל חייו להגיע למדרגה של מסירות נפש, וכשניתנה לו ההזדמנות, הוא שמח על כך, בעוד שתלמידיו נעצבו ובכו למראה רבם שהומת מיתה משונה ע"י הרומאים. אם אזכה שתיפול בידי הזדמנות דומה, אין לי שום כוונה לוותר על זכות זו.
--- סוף ציטוט ---
נאה דרשת, וקלעת לדברי הרמב"ם באגרת השמד:
"וכל מי שנהרג כדי שלא יודה בשליחות אותו האיש, לא ייאמר עליו אלא שעשה הישר והטוב, ויש לו שכר גדול לפני השם, ומעלתו במעלה עליונה כי הוא מסר עצמו לקדושת השם ית' ויתעלה. אבל מי שבא לשאול אותנו אם ייהרג או יודה, אומרים לו שיודה ולא ייהרג. אבל לא יעמוד במלכות אותו המלך, אלא ישב בביתו עד שיצא אם הוא צריך, ומעשה ידיו יעשה בסתר. כי מעולם לא נשמע כמו זה השמד הנפלא, שאין כופים בו כי אם על הדיבור בלבד. ולא יראה מדברי רז"ל שיאמרו ייהרג ואל יעבור ואל יאמר דבר אחד שאין בו מעשה. אבל ייהרג כאשר יחייבוהו לעשות מעשה, או על דבר שהוא מוזהר עליו."
מי שימסור את נפשו, אפילו עם אמירה בעלמא - מובטח לו מפי הרמב"ם שמעלתו במעלה העליונה.
dorgreen:
אז מכל הוויכוח הזה אני אמור להיבן ש....
אם אני אדע שלאחר ההמרה אוכל לקיים בביתי את המצוות הבסיסיות אוכל להישאר בחיים?
ורק אם אדע לבטח שמשמעות ההמרה היא ביטול מצוות אמות על קידוש השם?
אור-לי:
מצות קידוש ה´ (למסור את הנפש) שייכת גם בשאר המצוות כאשר זה בפני עשרה מישראל, או כשה שעת השמד שרוצים להעביר את ישראל על דתו. ולכן אפילו שהאיסלם אינו ע"ז אם ידרשו ממך להתאסלם או לעבור על עברה אחרת שאינה מהשלוש החמורות, בפני עשרה יהודים או בשעת השמד כללית על ישראל, אתה חייב למסור נפשך.
עיין סנהדרין עד ע"א, שו"ע יורה דעה סימן קנז סעיף א. עיין שם שאפילו דבר שאיו מוגדר בהלכה כעבירה כגון צבע השרוך אם זה בפני עשרה חייב למסור נפשו, ולהתאסלם לא גרע מצבע של שרוך הנעליים.
תפריט
[0] אינדקס הודעות
[*] עמוד הקודם
עבור לתצוגת גירסה מלאה