חזרתי עכשיו מחגיגות יום העצמאות במקום בו אני גרה. היה יפה ומרגש. אני שמחה להיות ישראלית ויהודיה מאד מאד. אתמול אחרי ערב הזכרון נפגשתי עם אנשים שלמדו אתי ויש לנו בארץ את האנשים הכי איכותיים בעולם!
אני מוסיפה קטע שנכתב על ידי יורם טהר לב ביום העצמאות אני מרגישה שאני רוצה.
פרס ישראל למקום ושמו אנחנו
יורם טהר-לב
למי באמת מגיע פרס?
אם יורשה לי אפתח באיזו אמירה קטנה
על מי שכולנו אוהבים לבקר – המדינה.
מדינת ישראל
למרות דלותה במשאבים טבעיים, בארות נפט ושאר אוצרות,
למרות מחסור כרוני במים ובאדמה, בנהרות ויערות,
למרות שטחה המצומצם וגודלה כזרת
למרות מלחמותיה הבלתי פוסקות נגד אויביה והאלימות הפנימית הגוברת
למרות שאוכלוסייתה רבת פנים וכל עדה על נכסיה שומרת
למרות המחלוקות המשסעת אותה חדשות לבקרים
למרות הפערים הבלתי נסבלים בין עניים לעשירים
למרות הכל, נגד כל הסיכויים, מתוך כל התוהו והמהומה
קמה לעינינו מדינה מדהימה.
מדינה שהיא גאווה לאזרחיה ולמקימיה,
מדינה שהיא בהחלט אור לגויים, כולל אויביה ומשַנאיה,
מדינה תוססת, יצירתית, מפתיעה בכשרונותיה
מדינה שהקימה צבא מן המתוחכמים בעולם ובוודאי בסביבותיה
שפיתחה תעשייה - שהיצוא שלה מגיע לחמישים מיליארד דולר בשנה
חקלאות מרשימה בהישגיה, החובקת זרועות עולם וסדרי בראשית משַנה
מדינה שהוציאה מתוכה שמונה זוכים בפרסי נובל
ושהספורטאים שלה זוכים לא פעם בהישגים שגם בהם אסור לזלזל,
מדינה שהקימה מערכת בריאות מתקדמת ושירות רפואי לכל אזרח וגר
שיצרה תיאטרון חי ובועט, ביקורתי, מתסיס ומאתגר,
שנתברכה באוניברסיטאות ומכוני מחקר מן הבולטים שתמצא
בדמוקרטיה יחידה באזור, לצד מערכת משפט עצמאית ואמיצה
מדינה שבנתה עולם הי-טק שעל פתחיו מחזרים גדולי היצרנים
וכל זה בסך הכל - בכל כך מעט שנים.
והמדינה הזאת
מאחורי כל הישגיה עומדים כמובן אנשים. אוכלוסיה בעלת אלף פנים.
אנשי מדע, יזמים, יוצרים ואומנים,
אנשי ביטחון, חוקרים, חקלאים, תעשיינים,
וסתם בני אדם שבלבם ובנפשם בוערת איזו שלהבת
אנשים חרוצים ונמרצים שיש להם "קוצים במקום שבו נהוג לשבת" -
הם אשר בונים את המדינה הזאת ממש לעינינו
מדינה שהיא "חזקה מכל חסרונותינו".
במדינה הקטנה הזאת תמצא מאגר ענק
של יצירתיות וגמישות, שכל ישר וענווה
העזה, אומץ לב, נשימה ארוכה והרבה אהבה,
שאיפה בלתי נלאית לידע, חיפוש אתגרים, עזרה לזולת,
יכולת לעבוד בצוות, ונכונות לעמוד לבד,
אנשים שיש להם דחף טבעי להצליח ולהתקדם,
אך גם יכולת להיכשל, ונכונות להתמודד לאורך כל חייהם,
אנשים שנותנים למדינה בדיוק את מה שצריך: את החזון בצד התחזית
את שיקול הדעת המעמיק - בצד הפלפל והתזזית.
נכון, עם דבר אחד - חייבים לומר - המדינה לא התמודדה
עם היכולת הפשוטה לומר תודה.
למרות כל הישגיה בתחומי היצירה והפיתוח, הביטחון והארגון,
היא לא השכילה למצוא מילה עברית למושג העממי 'פרגון'.
ולכן נעשה זאת אנחנו במקומה ונאמר
בביטחון מלא, מבלי להסס, מבלי להתנצל:
למרות כל החסרונות, הפגמים והמכשלות שנמנו לעיל
אנחנו חושבים שמגיע למדינה הקשה והמופלאה הזאת פרס ישראל!
יורם טהר-לב
