ארגון דאע"ש השתלט על כמה ערי מפתח וסכרים בפרת ובחידקל, ומאיים לנתק את בגדאד מאספקת מים
04.07.2014
מי שישלוט באספקת המים המידלדלת באזור עיראק וסוריה ינצח בסכסוך הדמים שמתנהל באחרונה באזור, כך טוענים פרשנים ביטחוניים. נהרות, תעלות, סכרים, מתקני התפלה, כולם נחשבים למטרות צבאיות באזור של אקלים צחיח למחצה, הסובל בקביעות ממחסור קיצוני במים, סבור מייקל סטיבן, סגן מנהל צוות החשיבה Royal United Services Institute בקטאר.
"השליטה על אספקת המים מעניקה שליטה אסטרטגית הן על הערים והן על האזורים הכפריים. אנו רואים מאבקים על השליטה במים. המים הם כרגע המטרה האסטרטגית העיקרית של כל הארגונים בעיראק. זה עניין של חיים או מוות. מי ששולט על המים בעיראק לוחץ על בגדאד ועשוי לחולל בעיות חמורות. המים הם מהותיים בסכסוך הזה", ציין סטיבן.
ארגון דאע"ש שולט כיום על כמה ערי מפתח על גדות הפרת והחידקל, נהרות שכל עיראק וחלקים נרחבים מסוריה תלויים בהם. "מתקני מים משמשים מטרות לכוחות המורדים שמבקשים לנתק את אספקת המים לדרום עיראק, שעיקרו שיעי", גורס מתיו מצ'ובסקי, חוקר לענייני ביטחון במזרח התיכון בפרלמנט הבריטי ובאוניברסיטת קווין מרי בלונדון. "כבר עכשיו כל הצדדים משתמשים במים ככלי נשק. אפשר לומר שהשליטה על מקורות המים בעיראק חשובה אף יותר מהשליטה על בתי הזיקוק, בעיקר בקיץ. השליטה על אספקת המים חיונית. ניתוק של המים יוצר מיד משבר תברואתי ובריאותי חמור", אמר.
דאע"ש שולט כיום בסכר סמארה שעל החידקל ממערב לבגדאד ועל אזורים סביב סכר מוסול הענקי במעלה החידקל. מאחר שחלק גדול מכורדיסטאן תלוי בסכר זה, הוא מוגן בכוח גדול של פשמרגה, הלוחמים הכורדים, ומן הסתם לא ייפול לידי דאע"ש בלא קרבות קשים, אמר מצ'ובסקי.
בשבוע שעבר הועברו כוחות עיראקיים להגן על סכר חדיתה הענקי שעל הפרת ועל תחנות הכוח שבקרבתו, מפני נפילה לידי כוחות דאע"ש. אם ייפול הסכר לידי דאע"ש, הארגון ישלוט בחלק גדול מהחשמל של עיראק, ויחזק את הלחץ על בגדאד עד לכדי נפילתה, זאת לדברי הפרשנים.
אבטחת סכר חדיתה היתה אחת המטרות הראשונות של הכוחות המיוחדים האמריקאיים שפלשו לעיראק ב-2003. החשש היה אז שהכוחות של סאדם חוסיין יהפכו את המבנה, המספק 30% מהחשמל של עיראק, לנשק להשמדה המונית באמצעות פתיחת השערים השולטים על זרימת הנהר.
באפריל תפסו לוחמי דאע"ש בפלוג'ה את סכר נועמייה שעל הפרת, והסיטו את מימיו כדי להטביע את כוחות הממשלה שהיו באזור סמוך. מיליוני בני אדם בכרבלא, נג'ף, בבל ונסירייה נותקו מזרם המים, והעיירה אבו־גראיב הוצפה יחד עם חוות וכפרים על פני יותר מ-500 אלף דונם. על פי האו"ם, כ-12 אלף משפחות איבדו את בתיהם.
עליית הטמפרטורות והבצורת הארוכה והחמורה זה 50 שנה זוהו כגורמים בעלי חשיבות מכרעת לחוסר היציבות בסוריה. השימוש במים כנשק טקטי משמש היטב הן את דאע"ש והן את הממשלה הסורית, טוען נואר שמוט, חוקר ב-Chatham House, מכון מחקר עצמאי בלונדון. לדבריו, "השירותים החיוניים בסוריה על סף הקריסה בגלל ההתקפות המתמשכות על תשתיות מים מרכזיות. השילוב של אחיזת החנק של דאע"ש, הזנחת המשטר ושמונה חודשי קיץ שחונים עשויים לחולל משבר מזון ומים שעלול להחמיר את מספר המתים והפליטים במדינה הנתונה במלחמה זה יותר משלוש שנים".
