רמז לתשובה מובא כאן מפרוש המכבי, ספר שמות ב:יב-יד.דרשו חז"ל בשמות רבה (א:ל) "היה משה מהרהר בלבו ואומר: מה חטאו ישראל שנשתעבדו מכל האומות? [כלומר, כל כך הרבה זמן עבדו ולא זכו עדיין לגאולה; וכן משמע בפירוש מתנחומא (שמות י), האומר: "והיאך אתם ראויין לגאולה", משמע שלא תמה על תחילת השעבוד, אלא מדוע עדיין לא נגאלו]. כיון ששמע דבריו [של דתן], אמר: "לשון הרע יש ביניהן, היאך יהיו ראויין לגאולה?! לכך אמר: 'אכן נודע הדבר' - עתה ידעתי באיזה דבר הם משתעבדים". הכוונה היא, שמשה לא הבין מדוע נמשך השעבוד כל כך הרבה זמן, כי אע"פ שבקרב ההמון היו חטאים כגון ע"ז ..., מ"מ המנהיגים, שבט לוי וראשי העם, לא חטאו, ועוד, בהשפעתם לא שינו העם את שמותם ואת לשונם ולא גילו עריות ...; והרי העיקר תלוי במנהיגים, והם לכאורה לא חטאו, ולכן לא הבין משה מדוע הקב"ה מעכב את הגאולה, שהרי אע"פ שמסורת היתה בידי בני ישראל שהם יהיו במצרים ארבע מאות שנה, מ"מ ידע משה שאצל הקב"ה יש אפשרויות של "בעתה" ושל "אחישנה", שאם יהיו בני ישראל ראויים לגאולה הוא יחיש אותה, ולכן לא הבין מדוע הקב"ה אינו מחיש את הגאולה? ופתאום ראה, שבקרב המנהיגים, דתן ואבירם, נמצא "לשון הרע".
ולי ברור שאין הכוונה לסתם לשון הרע ורכילות, אלא דוקא להלשנה ומסירה לגוי. וכן אמרו בפירוש במדרש אבכיר (בילקוט שמעוני שמות ב, קסז) "מה ראה הקב"ה לשעבד ישראל יותר מכל האומות [כלומר, יותר זמן]? עד שבאו דתן ואבירם שעשו בו דלטוריא". ו"דלטוריא" פירושה - הלשנה, מסירה. ... א"כ, כך אמר משה: עתה שאני רואה שבקרב המנהיגים, ראשי העם, יש הלשנה ומסירה, ושנאת חנם, אני מבין מדוע אין ה' מחיש את הגאולה, ותצטרכו לחכות עד "עתה", שהרי אינכם ראויים לגאולה מהרה.בוא וראה כמה גדול חטא ההלשנה. כתב רבינו בחיי: "וכן אמרו במדרש תהלים (ז:ח) ['ועדת לאמים תסובבך ועליה למרום שובה']. תינוקות שהיו בדורו של שאול ושמואל, עד שלא הביאו שתי שערות היו דורשים את התורה במ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא. והיה דוד מתפלל עליהם ואומר (תהלים יב:ח) 'אתה ה' תשמרם'... ואחר כל השבח הזה היו יוצאים למלחמה ונופלים. למה? בשביל שהיו בהם דלטורין. אמר דוד: רבש"ע! סלק שכינתך מביניהם... אבל דורו של אחאב היו כולן עובדי ע"ז [חוץ משבעת אלפים], ולפי שלא היו דלטורין היו יוצאים למלחמה ונוצחים [עד זמן מסויים], ולא היה אחד מהם נהרג... שבשביל לשון הרע [כלומר, הלשנה] שכינה מסתלקת".
מה אפשר לומר... בימים ההם, בזמן הזה. 
