מו"ר הי"ד על כבילת ידי צה"ל והמשטרה
מתוך כנס תנועת כ"ך בארה"ב משנת 1988 למניינם
מי שזורק אבן על יהודים במטרה להרוג הוא מחבל.
האינתפאדה נכנסת עלה לחודשה התשיעי. אנחנו ילדנו את הרוע הזה.
9 חודשים של אינתפאדה? חודשים בהם צה"ל אינו מסוגל להתמודד עם נשים וילדים?
צה"ל שהביס את כל מדינות ערב בשישה ימים אינו מסוגל להתמודד עם נשים וילדים?
כמובן שהוא יכול!
הבעיה היא שהממשלה קושרת את ידי החיילים.
"אסור לעשות ככה ואסור ככה..."
הערבים יודעים את זה והם לא מפחדים. החיילים מפחדים.
החיילים פוחדים לירות ולפגוע במישהו ואז לחטוף כתב אישום, לעמוד למשפט ולהישלח לכלא.
יהודי שעלה מאתיופיה לפני 4 שנים גויס ונשלח לעזה.
כאשר הותקף הוא ירה בערבי והרג אותו.
הוא נשפט לשנה וכיום יושב בכלא.
זה דבר מתועב! הוא ראוי למדליה.
מתוך נאום לפני יהודים בארה"ב משנת 1988 למניינם
לוקחים חייל. נותנים לו רובה. שולחים אותו לעזה ואומרים לו "אסור לך להשתמש בנשק".
ממש היום מתקיים משפט.
4 חיילים מיחידת העלית גבעתי שהרגו ערבי.
הוא זרק לעברם אבנים ופצע אחד מהם קשה, אבל בגלל שהוא היה במנוסה האירוע הסתיים, ולכן אסור היה לירות בו.
זה סוג החשיבה שמכניסה יהודים לכלא, ומכניסה את החיילים לתסכול - "אם אני לא אירה אני עלול להיהרג, ואם אירה אני עלול למצוא עצמי בכלא".
ואז הדבר החכם ביותר הוא לסגת, וזה מה שהערבים רואים: חיילים נסוגים מפניהם. וזה מה שנותן להם ביטחון.
מתוך נאום בכנסת - כ' בתמוז התשמ"ח (5 ביולי 1988)
רק בשטח אחד הצליחה הממשלה: היא הצליחה להרוס את צה"ל. היא הצליחה לשבור את החיילים, היא הצליחה לרמוס את כבודם, את רוחם, את ביטחונם. המנהיגים הננסים, מתוך פחד ואימה מכלי התקשורת השמאלניים, וביחד עם קציני צבא, כובלים את ידיהם של כוחות הביטחון בהוראות אוויליות, הגובלות בפשע.
אלוף מצנע הוציא דף לחייל שבו נאמר: "אם זרקו עליך אבנים ורכבך נפגע או אתה נפגעת ואין ביכולתך להמשיך בנסיעה, וזריקות האבנים נמשכות ונשקפת לך סכנת חיים, מותר לך לירות באוויר". מותר לך לירות באוויר, נחמה פורתא. "במידה והירי אינו עוזר וזורקי האבנים מתקרבים אליך לטווח מגע ואין לך שום יכולת אחרת, עליך לצעוק: עצור או שאני יורה". עם מטורף, צבא מטורף. ואז, כאשר יש חיילים שפויים, שבכל זאת מגיבים - תיק, מעצר, משפט וכלא-שש. הרסתם את צה"ל, הרסתם את המדינה.
חברי הכנסת, הממשלה הזאת, ממשלת ליכוד ומערך - זו נבלה וזו טרפה - מובילה אותנו, חס ושלום, להתאבדות, לשואה. אני קורא לשמיר ולשית: קומו צאו נמושות משונות, קומו צאו בטרם תמיטו על העם הזה אסון לאומי, חס ושלום. נמסור את ההגה למנהיגים יהודים אמיתיים ואמיצים, שיודעים בדיוק איך לטפל בערבים. והעיקר, יהודים שמוכנים ומזומנים לקיים את המצווה הגדולה הזאת של "והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם".
אני מציע אי-אמון לממשלת הנמושות.
מתוך עימות מול הרבאיי הרפורמי אירווינג גרינברג (1988 למניינם)
הם רק זורקים אבנים...
אסור לירות במפגינים. אסור פה, אסור שם. אסור לירות בהם.
על מה אתם מדברים?
אם נתתם לחייל רובה, אז שישתמש בו!
אינני חש רגשות אשם.
הקם להרגך השכם להרגו.
אלה דבריהם של חז"ל.
בני חזר ממלחמת לבנון כחייל ששירת בתותחנים.
הוא סיפר לי שהם קיבלו הוראה שאם מחבלי אש"ף היו מתחבאים בכפר, אסור היה להם לספק ירי מקדים לחיל הרגלים.
אתם יודעים כמה חיילים יהודים מתו בגלל ההוראה המטורפת הזו? בגלל רחמיהם של טיפשים.
אני חש רגשות אשם על כל חייל יהודי שנהרג.
אני חש רגשות אשם על כל יהודי שנהרג בישראל עד היום.
אני חש רגשות אשם על רשימה שלמה של יהודים מתים בגלל רחמי הטיפשים האלה!
מתוך נאום לפני יהודים (1989 למניינם)
שנתיים וחצי של אינתפאדה. שנתיים וחצי!
אותו צבא ישראלי שב-67 היה מסוגל להביס 4 צבאות ערביים בשישה ימים נראה לפתע כמי שאינו יכול לדכא מהומות.
שיגעון - ילדים שזורקים אבנים.
שיגעון מכיוון שאנחנו האשמים ולא הם.
יכולנו לסיים את זה מזמן אבל לא עשינו זאת.
אנחנו מתרוצצים מלאי חמלה והם בתמורה גומלים לנו בשואה של סכינים וגרזנים.
במרץ שעבר חייל נשלח לכלא לשנתיים לאחר שהרג 2 ערבים.
הוא הותקף בידי המון ערבי שסקל אותו באבנים והוא ירה ב-2 ערבים.
אני חושב שבכל מדינה נורמלית הוא היה מקבל מדליה
הוא קיבל שנתיים בכלא, ואתם יודעים למה? אני אסביר לכם למה...
בואו ואספר לכם אילו פקודות מטורפות כובלות את ידי החיילים המסכנים האלה.
הרשו לי לתאר אותן בפניכם:
הפקודות קובעות שחייל המותקף בידי המון המשליך אבנים חייב לצעוק להם תחילה בערבית 'עיצרו'.
אם הם לא עוצרים, ואפשר להמר בבטחה על המשכנתא שלכם שהם לא יעצרו, אז מותר לירות באוויר.
אם זה לא עוזר, ואפשר בקלות להמר בשנית שזה לא יעזור, מותר לירות במפגין אחד ברגלו.
אם זה לא עוזר, ואתה עדיין חי, אז מותר לחייל לירות.
אז מה עושים החיילים? הם פשוט נסוגים.
רק תחשבו מה זה עושה לילד ערבי בן 14 כאשר הוא רואה חיילים נסוגים מפניו.
נושא: כהנא יומי - י"ד אייר תשע"ד (14 במאי 2014 למיניינם) (נקרא 2304 פעמים)