אתה מפספס את הנקודה.
גם אם מה שאתה אומר לגבי העלייה והירידה בסקרים (לא זוכר את זה בזמן הפרשה ההיא) נכון, אז הנקודה שלי היא שאם בנט היה רק אומר את מה שהוא חושב, לא מסכים להתפשר על אף פסיק, אז אולי היו לו 15-16 מנדטים היום במקום 12, אבל הוא היה יושב באופוזיציה ולכן לא יכל לעשות כמעט כלום.
לא בטוח שהוא היה יושב באופוזיציה.
ביבי לא מטומטם. הוא יודע שהוא נבחר בקולות של ימניים ואם היה מקים מפלגה ללא מפלגת ימין מובהקת אז בבחירות שלאחר מכן הוא היה מתרסק (בדומה להתרסקות של 2006, אז קיבלו 12 מנדטים בלבד).
גם לפני הקמת הממשלה הנוכחית ביבי יכל להקים ממשלה עם לפיד ויחימוביץ' אך ידע שזה ייהרוס את הליכוד במערכת הבחירות הבאות.
Rafoe ידידי, לצערי בנושא הזה אני חושב שאתה קצת תקוע בפנטזיות.
הליכוד + ישראל ביתנו (שתי מפלגות שהן לא ימין בכלל) מקבלות את הרוב המוחלט של הקולות. בנט שהוא יחסית מתון, מקבל 12 מנדטים, ועוצמה לישראל שנחשבו למפלגה הכי ימנית בבחירות, לא נכנסו לכנסת בכלל.
ככל שמפלגה ימנית יותר, מצביעים לה פחות. עובדה. מאיפה יגיעו ה-10 מנדטים שאתה מדבר עליהם? אם מצביעי הליכוד או בנט היו רוצים מנהיג יותר ימני, היו הולכים להצביע לבן ארי.
אני גם חושב שחיים, ואני אומר זאת עם כל הכבוד, יהיה טרף קל לתקשורת. יש כמה התבטאויות בעייתיות מאד שלו, כמו לדוגמא השבחים ליגאל עמיר שרצח יהודי. אני לא חושב שאפילו כהנא היה משבח אדם שרצח יהודי.
הרב כהנא הי"ד עלה לארץ בשנות ה-70 ומיד קיבל הצעה להצטרף לליכוד (הם למעשה חיזרו אחריו בלהט). הוא הגיע לארץ בתור "סלב" (הסיפור של "הליגה להגנה יהודית" היה מפורסם בכל העולם).
נכון - לא היה מדובר בסיפור הצלחה, ובייחוד לא בעשור הראשון.
למעשה, תנועת כ"ך ניסתה לרוץ פעמיים לפני שזכתה במנדט בבחירות 1984.
לאיש לא הפריע המצע שלה, וכל עוד כ"ך גירדה את אחוז החסימה או זכתה למספר חד ספרתי של מנדטים אז הכל היה בסדר.
השמאלנים חשבו שהם מספקים חופש ביטוי מלא ל"קיצוניים החשוכים" והליכודניקים ודומיהם חשבו שזה לא נורא כל כך אם יאבדו מנדט או שתיים ורק שיהיה שקט תעשייתי.
אלא ששנתיים לפני בחירות 88' נעשו 2 סקרים:
סקר אחד נעשה בקרב שמיניסטים (תלמידי יב') שהיו אמורים להצביע בבחירות 88'. על פי סקר זה בין 60 ל-70 אחוז מהתלמידים ענו שיתביעו כ"ך בבחירות.
סקר שני בקרב הציבור הרחב, ובו בתגלה שתנועת כ"ך אמורה לקבל 11-13 מנדטים (גדילה של יותר מפי 10!).
סקרים אלו לא היו סופיים משום שהם נערכו שנתיים לפני הבחירות, וסביר להניח שסקרים שהיו נערכים בסמוך לבחירות היו מניבים תוצאות מדהימות יותר (הרב כהנא הי"ד בעצמו דיבר בארה"ב על 20 מנדטים ויותר).
ובדיוק כמו נתניהו, גם שמיר בזמנו, לא היה מטומטם.
כאיש לח"י הוא לעולם לא היה יושב בממשלה עם תנועות שמאל בלבד (קרי מר"צ והעבודה).
הוא ראה את הנולד ושיתף פעולה עם גאולה כהן (תנועת "תחייה") ומפלגות שמאל אחרות.
פתאום, אחרי יותר מעשור, המצע של תנועת כ"ך הפך ל"גזעני".
שמיר העדיף לאבד 3 או 4 מנדטים ל"תחייה" של גאולה כהן (תואם בנט של אז) מאשר 15 מנדטים לתנועת כ"ך.