ניהלתי דיון עם מישהו בפורום אחר, ובגלל חשיבות העניין רציתי לכתוב את זה גם פה.
נפוצה טענתם של האפיקורסים על כך שהעולם הבא ועניין שכר ועונש לא מופיעים בתנ"ך. לכן הם הולכים בדרכיהם של צדוק ובייתוס, וזה מביא אותם לשנות ולסלף ולכפור בעיקר ולעשות כל רע.
ונכון שיש איזכורים בתורת משה שרומזים על העניין ומפורשים בתורה שבעל פה. אבל בכניסת שבת נזכרתי באיזכורים יותר מפורשים המופיעים בתנ"ך.
...נזכרתי בספר קהלת.
ספר קהלת כולו עוסק בהגיגיו של שלמה המלך, החכם מכל אדם, שמבטל את הבלי העולם הזה בטענה שכל מה שנעשה תחת השמש, כמטרה להשאר תחת השמש, אין בו יתרון. אבל המסקנה העולה מן הספר היא שהמעשים הנעשים תחת השמש במטרה להשפיע למעלה מן השמש, יש בהם יתרון. כמו שני הפסוקים שחותמים את המגילה.
וכאן אתן איזכורים וציטוטים מספר קהלת המדברים על שכר ועונש ועולם הבא:
פרק ג', פסוק י"ז:
אמרתי אני, בליבי--את-הצדיק ואת-הרשע, ישפוט האלוהים: כי-עת לכל-חפץ, ועל כל-המעשה שם.
-כלומר, יש משפט. ואם יש משפט, יש שכר ועונש. ויש עת למשפט ולשכר ועונש.
פרק ח', פסוקים ג'-ח':
ג אל-תיבהל מפניו תלך, אל-תעמוד בדבר רע: כי כל-אשר יחפוץ, יעשה. ד באשר דבר-מלך, שלטון; ומי יאמר-לו, מה-תעשה. ה שומר מצוה, לא יידע דבר רע; ועת ומשפט, יידע לב חכם. ו כי לכל-חפץ, יש עת ומשפט: כי-רעת האדם, רבה עליו. ז כי-איננו יודע, מה-שיהיה: כי כאשר יהיה, מי יגיד לו. ח אין אדם שליט ברוח, לכלוא את-הרוח, ואין שלטון ביום המוות, ואין משלחת במלחמה; ולא-ימלט רשע, את-בעליו.
-הנה שוב אזכור המשפט שלאחר המוות, הוודאות שאף רשע לא ימלט מן המשפט וכו'.
פרק י"א, פסוק ט':
שמח בחור בילדותך, ויטיבך ליבך בימי בחורותיך, והלך בדרכי ליבך, ובמראי עיניך; ודע, כי על-כל-אלה יביאך האלוהים במשפט.
ובפרק י"ב, פסוק ז':
וישוב העפר על-הארץ, כשהיה; והרוח תשוב, אל-האלוהים אשר נתנה.
ופסוקים י"ג י"ד:
יג סוף דבר, הכול נשמע: את-האלוהים ירא ואת-מצוותיו שמור, כי-זה כל-האדם. יד כי, את-כל-מעשה, האלוהים יביא במשפט, על כל-נעלם: אם-טוב, ואם-רע.
-אז הנה מוזכר פה עניין השארות הנפש והמשפט. והמשמעות של העולם הזה כהכנה למשפט בעולם הבא, עניין שמוזכר בעוד פסוק בספר שאומר שאין בשאול השפעה על המשפט מעבר למעשים שנעשו תחת השמש.