קודם כל הקדים ואומר שאני מאוד בטוח שמה שקרה לי נבע בעקבות שיחתי עם יונתן יוסף.לפני שזה קרה במשך 12 שנים היו לי פחדים וחרדות ממש חזקים ודכאונות,בתחילת החורף שעבר בשנת 2012 הגעתי למצב שממש הייתי מיואש ומדוכא מהחיים עד שלא היה אכפת לי למות ולהתאבד.יונתן היה בפייסבוק שלי וסיפרתי לו את הכל והוא אמר שהוא ידבר עם סבא שלו הרב עובדיה שליט"א בקשר אלי.ובאמת כחודשיים לאחר מכן בתאריך 15.3.2012 לפנות בוקר בערך בשעה 4 תוך כדי שאני מאזין לשיעור של הרב דב ביגון ראש ישיבת מכון מאיר אני חש בוודאות תוך כדי שאני ער כיצד הקב״השולף את נשמתי בקלות מגופי וזה המחיש לי כמה בקלות הוא יכול לקחת כל אחד ושהכל. ההתנהגות הלכאורה חזקה של אנשים זה הבל ועד כמה אנחנו כחומר ביד היוצר.לאחר מכן ראיתי את גופי ומוטל על המיטה למשך שניות ספורות.ואחר כך אני חושב שזו הייתה תחילת המנהרה אבל לא נכנסתי אליה הפתח נראה בצורת יהלום וכשהנשמה יוצאת זה גם נראה כך כאילו היו מסתובבת לצורת יהלום ונשאבת לאחר מכן לתוך המנהרה מה שלי ברוך השם לא קרה.לאחר מכן הרגשתי בידיעה ובחוש ממש איך כל המחשבות והדיבורים והמעשים שעשיתי עד אז שהיו ההפך ממצוות התורה היו חמורים,נתנו לי להרגיש זאת בחוש! ולאחר מכן ראיתי מתחילת העולם עד סופו.אין לי מושג כיצד לתאר את זה אבל זה כמו שזה נשמע.וגם בעיקר בעיקר בעיקר שממנו עד היום אני מתאושש זה הצער האיום והנורא של ההיוכחות לדעת איך אני ורוב בני העולם חיים בשקר מוחלט שזה גרם וגורם לי עד עתה צער איום ונורא בנפש גם עבורי כמובן אבל בעיקר בעיקר עבור בני המשפחה ואנשים אחרים.מדוע? כי הם לא מודעים לכך כלל והם אנשים טובים וקורע אותי מצער המחשבה שזה יגיע יום אחד גם להם והיו ימים שהייתי למשל עולה להר או מהלך בעיר עם דמעות בעיניים ובעיקר בתוך הרגש עבורם הייתי מרגיש ממש כמו אברהם אבינו שהיה יחיד מול עולם שלם,אני לא אומר זאת חס ושלום מתוך גאווה אלא בגלל שזה דבר שבאמת קרה וזה איום ונורא וככה באמת הרגשתי הייתי מהלך ומביט באנשים כיצד הם עסוקים בהמולת היום יום עם דמעות בעיניים וצער גדול ונורא בנפשי עבורם זה איום ונורא עבורם כי אתה רואה שהם באמת אנשים מקסימים וטובים ואתה נאכל מכאב עבורם שהם לא מודעים לדברים האלו והמחשבה שהם האנשים הטובים יצטרכו לעבור את הדברים האיומים האלו בגללה הייתי מוריד נהרות של דמעות עבורם וגם עבור זה שכעת אני יודע זאת.זה משול לילד שחולה במחלה סופנית ואינו מודע לכך ובכל זאת מחייך הוא לא מודע שבקרוב קיצו קרב כך בני האדם לא מודעים לכך שהם עושים ההפך ושיש מחיר איום ונורא על כך דהיינו על החטאים.וכל זה בעיקר עשה לי רע כח הם לא מודעים.אתה שאלת על הסבל ברגע של היציאה,הסבל הכי איום זה שנותנים לך להרגיש בחוש שהדברים שעשית זה איום ונורא ושאין יותר אופציה לתקן ואתה מרגיש את אימת הדין בדרכך לבית דינו של האלוקים וזה איום ונורא.אני אמשיל לך את זה כך,כאילו הוא נותן לנו לעשות ככל העולה על רוחנו משך 70-90 שנה מבלי שאנחנו בכלל יודעים שום דבר על עצמנו ועל החומרה וכאילו הוא מחכה לנו בפינה לאחר 70-80 שנה ושתוך כדי השבעים שמונים שנה אנחנו כלל לא יודעים זאת את החומרה וברגע שהוא מחליט לקחת אותנו אז ורק אז נרגיש את החומרה של כל פיפס קטן שעשינו במחשבה,דיבור ובמעשה שעשינו ושנתחרט על כך שלא עשינו ההפך מהדברים הרעים הללו.אתה יודע איזה צער זה? לדעת שאין לך אפשרות לתקן? תחשוב על זה כאילו מחכים לכולנו בפינה.
נושא: מפחיד ביותר ולצערי זה אמיתי(חויתי שלב לפני זה על בשרי) (נקרא 2355 פעמים)