הייתי כמו אישה בנידה,אסור למגע,היו כאן כמה גולשים אכזריים ורעים שלא אהבו את חוש ההומור שלי וטענו שעלי להיות רציני תמיד,כמוהם.
לא רק אני לצערי,נפרדתי פרידה יזומה,הפורום היה אז שוקק ומלא חיים,אבל היו כאן גולשים שמצב זה לא מצא חן בעיניהם ורצו פורום טהור יותר אידאולוגית רק עם כהניסטים מוצהרים ואנשים שרוצים להרוג את כל הערבים,כשכל השאר בוגדים בניהם,אסור היה לחלוק עליהם או להתלוצץ.
כולם גוייסו למשימה הקדושה,היתה אוירה לא נעימה בפורום,כאילו שאנו במנזר חלילה.אחרי שרוקנו הפורום מאנשים עזבו בעצמם והשאירו אדמה חרוכה.
טובת הפורום לא היתה בראש מענייהם אלא טובתם האישית או יחצון החזית הלאומית.הם רצו אנשים בצלמם ובדמותם כאילו שאנו בכת,שם הגורו קובע לאנשים מה לומר,מה לחשוב.