כתב נושא: חומות טיפשות שוברים אבן אבן: מעמד האישה ביהדות  (נקרא 3753 פעמים)

0 משתמשים ו- 2 אורחים נמצאים בנושא זה.

מנותק hebraic

  • חבר(ה) V.I.P
  • חבר(ה) מקצועי(ת)
  • *
  • הודעות: 575
בס"ד שהשם ישמרנו ויעזרנו

חומות טיפשות שוברים אבן אבן:מעמד האישה ביהדות

פוסט זה יהיה ראשון בסדרת פוסטים בס"ד
הקדמה לסדרה:

לשתי הרעות החולות במדינת ישראל המנסות להשפיע את תרבות המיעוט שלהם על הרוב,השמאל מחד גיסא,ותנועת הכפרנות מאידך גיסא,יש מנהג מגונה מאד שבו כדי לא להכנס איתך לדיון ישיר שבו טענותיהם לא כ"כ מחזיקות מים, כדי להשפיע על דעת הקהל, הם יתקפו אותך בעקיפין! במקום לתקוף את גוף הטיעון,הם תמיד בוחרים לתקוף את גוף הטוען. כלבי השמירה של הדמוקרטיה כהגדרתם את עצמם, התקשורת - מוכיחה את זה היטב, אין שום סוג של דימוניזציה שבה יבחלו כדי לשכנע את הציבור שאדם או קבוצה שהם לא מחבבים הם הדבר הכי מגונה בעולם . מחד גיסא, כדי לנסות כך לגרום לאוחזים באותם דעות שהם מושא שנאתם - להתקפל, הם ינסו לגרום לו לרגשי נחיתות (פשיסט! גזען! נאצי! חשוך! פרימיטיבי! וכן הלאה..) ומאידך גיסא,המטרה העיקרית היא, לגרום לאלו שבתווך, לחשוש לתמוך בדעות שמייצגים מושא שנאתם ... בשני המקרים,מושא שנאתם העיקרי, היא היהדות.

לכן, כל האמור בסדרת(בס"ד) הפוסטים האלו היא יתאים היטב מול שתי התאומות שצמחו מאותה גינת לענה כפרנית, השמאל, והאתאיזם.
1. היחס לנשים ביהדות:

אין כמעט נושא בו היהודי סופג יותר ביקורת שכושלת במין סקנדום קוויד בלתי נלאה מאשר התחום בו דרכי המערב - מושא אהבתם של האחיות הסוררות , ודרכי היהדות,מתנגשים. ובפרט - בכל הקשור לאופי החיים שהאחיות רוצות לחיות,ולכפות אותו גם על מי שאינו מעוניין,כשחוד החנית הוא - שינוי סדרי בראשית ה'פרימיטיביים', נשים טובות כגברים הן (מי חולק?) וכדי להוכיח זאת, הן יעבדו כגברים,יתלבשו כמו גברים(גם אם אינם מעוניינות)או כפרוצות(כי גופן שייך להן!) ואוי לך,אם תעמוד בדרך של הקדמה !

כמובן... שהיהדות איננה מסכימה, ומשום כך, בעיניהן של האחיות, זה בלתי קביל,ומשום שבמלחמה וטיפשות אין חוקים! תנו לחצוצרות הדימוניזציה לנגן את תו האימה !

היהדות מוצגת -מעל כל גבעה רמה שמכיל אולפן טלווזיה, מתחת כל עץ רענן המכיל אולפן רדיו,ומתחת כל עיטו של פרופסור שמאלני שצריך להתחמק באופן אלגנטי ובלתי רלוונטי - כשובניזם טהור, בו האישה מדוכאת, מעמדה שפל אין כמוהו, היא בעצם בית חרושת לתינוקות שכדאי שתדע גם לנקות אחרת עלולה לקבל מכות...וכמובן שהיא חייבת להתלבש איך שבא לגברים כדי שגברים יוכלו לשלוט על עצמם.

לא כאפולוג'יסט אני בא, את כפפות האיגרוף לבשתי,לשם "עֲנֵה כְסִיל... פֶּן-יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו" משלי כו:ה .

נביא את דברי היהדות באמת,ונפריך באופן עקבי הדורש קריאה בלבד מצד אלו שעומדים בתווך (ובתקווה שבקוראים יהיו מנציגי האחיות שיסכימו לבחון באופן אובייקטיבי את הממצא כהוויתו) את טענות הכסילים :

(הערה: מטבע הדברים,קצרה היריעה להקיף את כל המקורות במסגרתו של פוסט,נביא מעיקר הדברים,ונתמודד עם טיעונים עיקריים)

אדם צריך להיות אוהב את אשתו  כגופו ולכבדה יותר מגופו (ע"פ יבמות סב ב)

ונביא מרמב"ם בהלכות אישות טו:יט :

 "וכן ציוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יותר מגופו, ואוהבה כגופו; ואם יש לו ממון, מרבה בטובתה כפי הממון.  ולא יטיל עליה אימה יתרה; ויהיה דיבורו עימה בנחת, ולא יהיה עצב ולא רוגז".

-שמא האחיות יצעקו " מה זאת אומרת לא יטיל אימה יתירה?! מותר לו להכותה! נכון! רק קצת! ידענו שאתם שוביניסטים מסריחים!"

אז זהו...שלא...ניתן למהר"ם מרוטנבורג (תשובות המהר"ם מרוטנבורג ,פא בדפוס פראג) להסביר :

    "והמכה את אשתו מקובלני שיש יותר להחמיר בו מבמכה את חברו דבחברו אינו חייב בכבודו ובאשתו חייב בכבודה ודרך הגויים בכך, אבל חלילה וחלילה לשום בן ברית מעשות זאת והעושה יש להחרימו ולנדותו ולהלקותו ולעונשו בכל מיני רידוי ואף לקוץ (לקצוץ,לחתוך) את ידו אם רגיל בכך..."

הכוונה היא דווקא הדרכה לגבר ! כוונתו של הרמב"ם ,כפי שמסביר המגיד משנה,היא על פי מה שנאמר בגיטין דף ו עמוד ב:

"אמר רב חסדא לעולם אל יטיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו...אמר רב יהודה אמר רב כל המטיל אימה יתירה בתוך ביתו סוף הוא בא לידי שלש עבירות גילוי עריות ושפיכות דמים וחילול שבת"

ומסביר רש"י שם שאדם שבני ביתו מפחדים ממנו, יפחדו ממנו,ומכך יגיע לכל הדברים האלה, למשל, גילוי עריות - שאשתו תפחד לומר לו שלא טבלה בזמן שיש קור גדול,והיא עדיין תהיה נידה מכיוון שלא טבלה.שפיכות דמים - מכיוון שהיא תחשוש ממנו,היא עלולה לברוח מפניו וליפול מגשר למשל. וחילול שבת - שבגלל האימה ממנו,עלולה להדליק נר או לבשל לאחר שנכנס שבת,כיוון שתחשוש מתגובתו אם יראה שדבר כלשהו לא נעשה.כאשר הכל באשמתו ... לכן, על אדם להיות זהיר , לא להיות כעסן,ולא לאיים על בני ביתו,וכמובן לא על אישתו.אלא,כפי שכתב הרמב"ם זצו"קל,יהיה דיבורו עימה בנחת וכו'.

נמשיך עם הרישא:  במה אדם מכבדה יותר מגופו למשל ?

לא מעט דברים, למשל "האישה קודמת לאיש – לכסות"  (הוריות יג עמוד א) ז"א לעניין בגדים היא קודמת לו בסדר.

רבים המקורות בעניין,ומכיוון שפוסט לא יכול להיות יותר מדי מאסיבי, נמשיך לעוד עניינים:

-האחיות ודאי יטענו : כל זה טוב ויפה(או שמא יחפשו גם בזה את המכוער הלא קיים) אבל מה זה שווה שאתם מכבדים אותה בעוד שאתם רואים אותה כיצור שנולד להיות בור ונועד להיות כלי לילודה?

ניתן לחז"ל לענות:

"נתן הקב"ה בינה יתירה באשה יותר מבאיש" נידה מה עמוד ב

"כל אדם שאין לו אשה שרוי בלא שמחה בלא ברכה בלא טובה

בלא שמחה דכתיב(לומדים ממה שכתוב) (דברים יד) ושמחת אתה וביתך

 בלא ברכה דכתיב (יחזקאל מד) להניח ברכה אל ביתך

 בלא טובה דכתיב (בראשית ב) לא טוב היות האדם לבדו

 במערבא אמרי(בארץ ישראל אומרים) בלא תורה בלא חומה

בלא תורה דכתיב (איוב ו) האם אין עזרתי בי ותושיה נדחה ממני(רש"י מסביר שזו האישה,"עזר כנגדו" והמשמעות שללא עזרתה לא יוכל לשמר את התורה אשר למד כי יהיה טורח בלעשות הכל לבדו בצרכי ביתו)

    בלא חומה דכתיב (ירמיהו לא) נקבה תסובב גבר(הכוונה שהאישה היא כחומה המסובבת סביב הזוג ומגינה עליו)

רבא בר עולא אמר בלא שלום דכתיב (איוב ה) וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא" יבמות סב עמוד ב ויעויין שם.

ז"א , בלי אישה, גבר לא שלם ובקיצור "ביתו זו אשתו"(יומא  ב עמוד א) ,היא הבית של האדם, לולא האישה,הוא חסר. היהדות לא טוענת שאישה וגבר שוים הם,כפי דעת הכופרים,היא טוענת שהם משלימים זה את זה , כל אחד מהם מיוחד,ושניהם צריכים זה את זה.

 ועם נקודה זאת,נגיע אל שורש המחלוקת.
2. שורש המחלוקת

-האחיות ודאי יזדעקו לומר "כל הכבוד ! ועדיין,היא אמורה להיות כלואה בביתו! ללא רצונות וללא שאיפות משלה,ללא יכולת בחירה, ובמריה למרר שעשאה כרצונו ! תלויה בחסדיו,ולפני כן,בחסדי גבר אחר ,אביה,אשר יכול להשיאה לכל הישר בעיניו ולא בעיניה ! כשגברים אחרים אומרים לה מה ללבוש !"

קל מאד להוציא מהקונטקסט .למשל כתב הרמב"ם "שאין יופי לאישה אלא לישב בזווית ביתה, שכך כתוב "כל כבודה בת מלך, פנימה (תהילים מה,יד)" הלכות אישות יג:יד. אך מגמתו אינה לומר שלא תצא בכלל, אלא כפי שכתב בעצמו לפני כן מסעיף יג "לפי שכל אישה יש לה לצאת ולילך לבית אביה לבקרו, ולבית האבל ולבית המשתה לגמול חסד לריעותיה ולקרובותיה, כדי שיבואו הם לה--שאינה בבית הסוהר, עד שלא תצא ולא תבוא.אבל גנאי הוא לאישה שתהא יוצאה תמיד, פעם בחוץ פעם ברחובות"

ז"א, ודאי שהיא יוצאת מביתה, "כפי הצורך",לדברים אשר טובים, גמילות חסדים, ביקור משפחתה, וכדומה. הסיבה שראוי ,לפי היהדות, לאישה ,לשבת בזווית ביתה דווקא,ושזה כבודה ..הוא משום שה"בחוץ", היא השפעה לא טובה! ולא רק לאישה! גם לגבר! תפקידו של גבר הוא ללמוד תורה, ולפרנס את המשפחה(ואני כבר שומע את המרמור הפמניסטי,דקדוק העניות של עולם ההייטק ששכח שבעבודת כפיים העולם צעד אל עולם ההייטק,מהדהד תוך כדי הכתיבה) , לכך הוא יוצא לחוץ, גם לגבר אסור לשוטט ברחובות ללא סיבה מהותית!

חיצי הביקורת של האחיות מוסטות מהמטרה האמיתית, המחלוקת על מהות האדם ותפקידו בעולם, אל מטרה שנועדה ליצור הסחת דעת, איך זה בא לידי ביטוי מול השקפתם - מבלי להסתכל על ההגבלות הרבות שמוטלות על הגבר - ולהתמקד בהגבלות המוטלות על האישה ...כשהזכוכית מגדלת שופטת את ההגבלות בעיניים של תרבות אחרת, עם השקפת עולם שמעודדת אנשים לשוטט ברחוב, לתור אחר ההנאה העצמית,הבהמיות,וכל שאר מרכיבי המכלול של ההתפקרות ,החופש לעשות כרצונם,ולהשליך את עול מלכות שמים מאחורי גוום,היהודי לשעבר בעיניהם.

ובדיוק בגלל העול מלכות שמים,קבלת כל מצוות הקב"ה כפי שגזרם עלינו...המרובה יותר על הגבר במצוות מעשיות מאשר על האישה , הגבר מברך כל בוקר את הקב"ה " שלא עשני אישה" , ובדיוק בגלל זה מברכת האישה,"שעשני כרצונו" , אם האישה ממררת ,אין זה כי אם על אשר היא חייבת בפחות מצוות מאשר הגבר!(וכך מסביר רבי דוד אבודרהם "והנשים נוהגות לברך במקום שלא עשני אשה שעשני כרצונו, כמי שמצדיק את הדין על הרעה הבאה עליו" בספר פירוש הברכות והתפילות)

 האישה היהודיה האמיתית, לא ממררת על אשר אינה חופשיה כרצון הפוקרים לחופש מוחלט! האישה מודעת לכך שלה כאישה יש פחות מצוות - ועל כן היא מברכת על שעשאה כרצונו, והגבר מברך על שהקב"ה נתן לו יותר מצוות שלא עשאו אישה שחייבת בפחות! על שזכה להוולד עם יותר דרכים לעבוד אותו ולכוף את יצרו ולמעט את בהמיותו אשר האחיות הסוררות חפצות בה, בבהמיות הטהורה,בחופש המוחלט להתפקר,מעל הכל!

בענייני קביעת הגבר על האישה, ראוי לעיין באמת מה אומרים המקורות היהודיים

אע"פ שנהגו בעולם העתיק אבות להשיא את בנותיהן לישר בעיניהם,אולם דווקא ביהדות אנו מוצאים מגמה הפוכה,ונביא דוגמאות:

רמב"ם הלכות אישות ג:כה[יט] כותב :

"מצוה שיקדש אדם אשתו בעצמו, יותר מעל ידי שלוחו; וכן מצוה על האישה שתקדש עצמה בידה, יותר מעל ידי שליח.  ואף על פי שיש רשות לאב לקדש בתו כשהיא קטנה וכשהיא נערה, לכל מי שירצה--אין ראוי לעשות כן; אלא מצות חכמים שלא יקדש אדם את בתו כשהיא קטנה, עד שתגדיל ותאמר בפלוני אני רוצה".

וכן בעניין הגבר "וכן האיש, אין ראוי לו שיקדש קטנה; ולא יקדש אישה עד שיראנה, ותהיה כשרה בעיניו" שם כו.

בשולחן ערוך אבן העזר סימן לז סעיף א כתוב "האב מקדש את בתו שלא לדעתה, כל זמן שהיא קטנה. וכן כשהיא נערה, רשותה בידו וקידושיה לאביה"

ומכל מקום, כרמב"ם, מוסיף שם סעיף ח "מצוה שלא יקדש בתו כשהיא קטנה, עד שתגדל ותאמר: בפלוני אני רוצה"

המצוה היא כפי שהרמב"ם כתב, מצות חכמים. וכך מוצאים בגמרא קידושין דף מא עמוד א "דאמר רב יהודה אמר רב ואיתימא רבי אלעזר אסור לאדם שיקדש את בתו כשהיא קטנה עד שתגדל ותאמר בפלוני אני רוצה"

וכן בסנהדרין דף עו עמוד ב

    "אמר רב יהודה אמר רב: המשיא את בתו לזקן, והמשיא אשה לבנו קטן וכו' עליו הכתוב אומר (דברים כ"ט) "למען ספות הרוה את הצמאה, לא יאבה ד' סלוח לו").

וכן את עצם השליליות בעניין אפשר ללמוד מהרוח של דברי חכמים במסכת נידה דף יג עמוד ב

 " והמשחקין בתינוקות מעכבין את המשיח"

ובגמרא ממשיכים ומבארים:

"משחקין בתנוקות מאי(מהו העניין ? מה זה משחקין בתנוקות?) היא אילימא משכב זכור בני סקילה נינהו (אם נאמר שמדובר במשכב זכור , הם בני סקילה, ואם כך מה זה בא לחדש לנו ?) ....אלא דנסיבי קטנות דלאו בנות אולודי נינהו(מדובר במי שמתחתן עם קטנות - שלא יכולות ללדת,על מנת לשחק , שדומה ללשון מצחק,הקשור לעניין עריות (יעויין בראשית רבה נג:א "דרש רבי עקיבא: (בראשית כא) ותרא שרה וגו', אין מצחק, אלא גלוי עריות"))

עם כל זאת ראוי להזכיר שהיו צדיקים ובני ישראל ישרים שכמובן הכירו וחששו לעניין ומכל מקום ברבות השנים בגלות  מתוך אילוצים כאלו ואחרים שהתחתנו עם קטנות. והסיבות היו רבות ונביא את התוספות בקידושין דף מא עמוד א דבר המתחיל "ואסור לאדם שיקדש את בתו כשהיא קטנה" וכו'

"נוהגים לקדש בנותינו אפי' קטנות היינו משום שבכל יום ויום הגלות מתגבר עלינו ואם יש סיפק ביד אדם עכשיו לתת לבתו נדוניא שמא לאחר זמן לא יהיה סיפק בידו ותשב בתו עגונה לעולם":

ומכל מקום, זה לא הדין כרגע . ומאז חזרנו לארצנו, הרבנות הראשית(תקנות תש"י) קבעה "אסור לו לאדם מישראל לקדש לו אשה שהיא קטנה מגיל בת שש-עשרה שנה ויום אחד".

בעניין הגדרות הלבוש והצניעות :

ראוי להביא דברים מתשובתו המאלפת  של הרב בנימין זאב כהנא זצוק"ל הי"ד במכתב שנשלח לעיתון "נקודה" (מובא ב"טל בנימין" עמודים  84-85) תחת הכותרת "קצת צניעות..."  : 

"מי שקבע לנשים איך להתלבש, אמנם אינן הנשים עצמן, אך גם לא הגברים.מי שקבע זאת הוא הקב"ה.כן, זה שקבע לגבר להניח תפילין, לאשה לטבול במקוה,ולכולנו לשמור שבת ולאכול כשר - הוא זה שקבע גם שהנשים יתלבשו כך ולא אחרת . עד כמה שיש בדבר ,ללא ספק, משום חדירה לרשות הפרט, אין בדבר חדירה לרשות הפרט יותר מאשר החדירה לצלחת האוכל שלנו.את הזכות הזאת נטל הקב"ה לעצמו.

הקב"ה החליט מהטעמים השמורים עימו שהוא לא רוצה שהגברים, גם לא הנשים יחטאו בחטא הניאוף. אך הוא ידע שזה לא קל.אז הוא החליט בהכירו את הטבע האנושי, לאסור על נשים להתלבש בצורות מסוימות, כי זה עלול לגרום לגברים(שהם עדיין - לפחות עד תום המהפכה הפמניסטית - המושפעים העיקריים מעניינים שוליים כגון אלה) לחטוא ולהחטיא. כמובן עלולות נשים לחשוב שהכבלים שניתנים על בשרן, כדי שהגברים (למעשה, גם הן עצמן) לא יחטאו - אינם דבר הוגן. גם אני עלול לחשוב שהחובה שהוטלה עלי לשים מעקה בגג שלי כדי שאיזה לא יוצלח לא יעלה לשם ויחליט ליפול דווקא מהגג שלי, הוא לא לעניין. אבל בוראי הכריע שאני חייב לשים מעקה בגג כדי שאנשים לא יפלו , ושהאשה חייבת לשים מעקה בגופה כדי שגברים - ונשים בעקבותיהם - לא יפלו לתהומות החטא.אנו אמורים לקבל את הכרעות השם ברצון.

הנשים לא צריכות להרגיש מושפלות מכך שגברים חכמים שהקדישו את חייהם  ללימוד תורת השם ומחשבותיו דנים בענייני לבושן.זה לא מעשי שהנשים תכרענה בכך בעצמן.אחרי הכל , לאשה אין שום דרך להבין אילו חלקים בגפה , ובאילו נסיבות, מעוררות תחושות כאלו ואחרות אצל גברים. הנשים לא צריכות להרגיש מושפלות - כי מדובר בעניינים של חיים ומוות , שבהם אין מקום לסנטימנטים".

ו"דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת" קהלת יב:יא
3. סיכום

רבים רבים המחלוקות בעניין והמקורות התורניים שכנגד  מול המנסים להתנגח ביהדות כאילו הייתה סדין אדום, ונגעתי רק במקצתם במאמר זה,אך מספיק כדי לשאול :

אמת הדבר, היהדות, ודרכי המערב, סותרים זה את זה, בכמעט כל מושג בסיסי ומהותי בשתי הגישות, סתירה שאין עליה גישור.לאחיות הסוררות - לא באמת רלוונטי אם מעמד האישה ביהדות מחייב יחס טוב מצד הגברים,רלוונטי עבורם שזהו לא היחס המערבי לנשים.

את אלו- מושא נסיון שטיפת המח של האחיות הסוררות - שעומדים בתווך אני שואל  - האם אתם באמת סוברים, שהתיאור של האחיות הסוררות - את השקפת תורת ישראל וחכמי ישראל בעניין נשים - נאמן למציאות?

ודאי,ודאי,שהיהדות ודרכי המערב שונות הם(ממתי שקר ואמת אמורים להיות דומים? ), אבל האם ראוי שהם יציגו את היהדות כשובניסטית,אך ורק משום שאינה פמניסטית?

היהדות לא זה ולא זה, שובניזם זו נבילה,ופמניזם זו טריפה, ואנחנו בשם השם הולכים,ע"פ רעיונותיו ומידותיו. תורת אמת נתן לנו!

ואולי, רק אולי, עם אחוז ודאות הומוריסטי מסוים שהיה עולה לו לא הייתי שם מקל בגלגל החשיבה שלהם - יטענו הם שהפוסט שלי אינו רלוונטי , משום שאני מתארן כ'אחיות',ובכך מוכיח,שאני שובניסט...יעויין ביחזקאל פרק כג, תשובו נא לאלוקי ישראל אהלה ואהליבה..המחקות דרכי הגוים המודרניים המְחֻקֶּה (ע"פ פסוק יד מפרש מצודת ציון 'מלשון חקיקה וציור' )על עיתון ועל וידאו...המעגבות על דרכי עידן האורות , הרוצות מדינה מערבית דוברת עברית...
« עריכה אחרונה: מאי 21, 2013, 11:24:51 על ידי hebraic »
LIONS OF JUDAH ARE AWAKEN , EAGER TO SPILL OUR ENEMIES BLOOD

מנותק אביר הקרנפים

  • חבר(ה) V.I.P
  • חבר(ה) בכיר(ה) של כבוד
  • *
  • הודעות: 8016
  • מוסר, כבוד, יהדות.
לדעתי היית צריך מלכתחילה להבהיר שמדובר באהלה ואהליבה. במשך כל קריאת הפוסט הזה, חשבתי לעצמי שצריך להודיע שמדובר באהלה ואהליבה למען אלה שלא יודעים באילו אחיות מדובר. ומן הסתם יש כאלה שלא יטרחו לקרוא עד הסוף.

כפי שציינת, היריעה רחבה מאוד ואפשר לדון בנושא בלי סוף. אבל מאחר והעלית את העניין של מצוות חכמים שלא לקדש קטנה למרות שבאופן עקרוני זה מותר, והעלית את העניין שהיו מקרים שנהגו לקדש את הקטנות בגלות כדי לספק להן נדוניה או כדי להגן עליהן מפני הפריצים הגויים. וצריך להזכיר שבכל מקרה כזה יש את האפשרות של מיאון. אם הקטנה מגיעה לגיל מצוות שזה גיל הבגרות על פי היהדות, אם אז היא מחליטה שלא נאה בעיניה הבעל שהצמיד לה אביה, היא יוצאת בלא גט.
אמת, כבוד וכוח. שלושה דברים שאנשים מחפשים ומבקשים מזולתם כל ימי חייהם ולא יודעים שצריכים למצוא את זה בתוך עצמם.

צבא יהושע עוד יחזור!

מנותק hebraic

  • חבר(ה) V.I.P
  • חבר(ה) מקצועי(ת)
  • *
  • הודעות: 575
תודה על ההערות.

החלטתי שזה יהיה משעשע יותר בתור פאנץ' ליין.

זה נכון אך העניין של מיאון קשור לדרבנן(שאמה או אחיה משיאים אותה), ולא תקף בכל המקרים.

בקונטקסט של דבריך : האמת יש עניין חשוב שלא נגעתי בו כלל ואולי כי צריך פוסט נוסף לדון בו . עניין המסורבות גט.אנשים צריכים לדעת שלפי ההלכה גבר (או אישה) שמסרבים גט , יש שלל אמצעי ענישה להכריח אותם(כולל הלקאה אם אין ברירה) , שבגלל החוק המערבי שכובל את ידי בתי הדין אי אפשר ליישם אותם.

LIONS OF JUDAH ARE AWAKEN , EAGER TO SPILL OUR ENEMIES BLOOD

מנותק אביר הקרנפים

  • חבר(ה) V.I.P
  • חבר(ה) בכיר(ה) של כבוד
  • *
  • הודעות: 8016
  • מוסר, כבוד, יהדות.
כתבתי על זה טוקבק, באחת הכתבות האנטישמיות שכתבה טלי פרקש בוואי נט על מסורבות גט.
אתה בטח מכיר את הסגנון, כולו בכיה על המסכנות של אותן עגונות ואיזה שיות תמימות הן ואיזה רשעים הרבנים שלא משחררים אותן מכבלי עגינותן.

קמתי ואמרתי שאדם שיושב 12 שנים בכלא ולא נותן גט לאשתו, בוודאי שיש פה סיבה. ואם היו נותנים לדיינים לפסוק בצורה חופשית לפי דין תורה, הדיינים היו יכולים למנוע מקרים שבהם הגבר מפסיד את הילדים ואת כל מה שיש לו. שזה רוב המקרים שבהם אנשים מסרבים לתת גט.
אבל כשהסמכות החלשה של בית הדין מצומצמת לקטע מאוד מאוד צר ומסויים, אין להם אפשרות לעשות כלום.
אמת, כבוד וכוח. שלושה דברים שאנשים מחפשים ומבקשים מזולתם כל ימי חייהם ולא יודעים שצריכים למצוא את זה בתוך עצמם.

צבא יהושע עוד יחזור!