מצד אחד הוא אומר
"המציאות בה הטרור מעזה נמשך ואנחנו עוברים לסדר היום - לא יכולה להימשך".
מצד שני, הפתרון המעורפל והתבוסתני שלו הוא
"אם נראה שאין בידינו להגיע להסדר בדרך של הידברות עם אבו-מאזן והגורמים המתונים ברשות הפלשתינית, והטרור מרצועת עזה יימשך – נפנה לדרכים אחרות ויש למדינת ישראל דרכים להילחם בטרור".
אלו איומי-סרק והבטחות ריקות, כיאה לפוליטיקאי דמגוג שהשתתף בחניכת סניף חדש למפלגה שימיה ספורים, ושמאזיניו הם קרבנות האדישות והצביעות של ממשלה שהיתה צריכה ליפול כבר מזמן.
