בהחלט נושא חשוב.
הפסוק שמתייחס לעניין הזה הוא "וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם".
רש"י מפרש את הפסוק באופן דו משמעי.
מצד אחד הוא אומר חמושים=מזויינים (כלומר - מצויידים בכלי נשק לקראת מלחמה).
מצד שני הוא אומר חמושים=אחד מחמשה יצאו וארבעה חלקים מתו.
כמו שחיים אומר - אלו שלא יצאו מתו בדרכים שונות (בין היתר בעיקר במכת החושך).
העניין הזה של רוב העם שמת ולא יצא ממצרים מוכיח לנו מעל לכל ספק שאין עתיד ליהודי בגלות.
זה מתחיל קודם כל בהשמדה רוחנית (התבוללות) - כשהיהודי נדבק לגלות ואוהב את שהותו בגולה הוא גם מתבולל ולאחר מכן (לאחר דור או שניים הוא גם מושמד פיזית).
ראינו מה קרה בשנים בדורות של לפני השואה.
היהודים בגרמניה כל כך אהבו את גרמניה עד כדי כך שלא כינו עצמם יהודים אלא "גרמנים בני דת משה". הם ראו עצמם יותר גרמנים מגרמנים.
התוצאה היא טרגית. היטלר לא פסח אפילו אל דור שלישי של צאצאיהם (שהיו גויים גמורים). ההשמדה הפיזית מגיעה בסופו של דבר. יהודי שחושב שבכך שיתבולל "יפטור" את צאצאיו מה"עונש" שבלהיות יהודי טועה בגדול. היטלר הוכיח מעל לכל ספק את הנקודה הזאת.
הגלות נועדה להיות מראש עונש.
ברגע שהיהודי מנציח את העונש למרות שהוא כבר נגמר אזי שזהו חילול ה' גדול ביותר.
אותו חילול ה' שנגרם כתוצאה מההידבקות של בני ישראל לגולה במצרים.
ישנה חובה על כל יהודי לחיות אך ורק בארץ ישראל.