(לא שלי)
חג אורים? חג חופש הפולחן? חג הבבל"ת העולמי? האמנם?
"ויגש איש מבני ישראל לעיני כל הניצבים אל הבמה אשר במודעית לזבוח זבח כאשר ציוה המלך. וירא מתתיהו, ויחם לבבו ותבער קנאתו על תורת אלוהיו. וירוץ בחמתו אל האיש, וימיתהו אצל הבמה, וגם את הפקיד המית, ויתוץ את הבמה." (מקבים א')
היהודון המתיוון המסכן הזה בסך הכל רצה לקיים את צו אמונתו – ומתתיהו החשוך, הקנאי והפאשיסט הוריד לו את הראש. היוונים לא היו קנאים לפנטאון שלהם. הם אף לא רצו למנוע מיהודים לקיים את מצוותיהם – רק שיהיה גם חופש פולחן גם למי שרוצה לזבוח לזאוס או לאפרודיטה. שלא כמו הרומאים, הם לא החריבו את המקדש – הם פרצו י"ג פרצות בחיל. חיל היה הגבול במקדש שעד אליו יכול היה גוי להכנס. מעבר לו – רק יהודים. היוונים בסך הכל רצו לעקור את הגזענות, את אי השוויון הזועק הזה בין היהודי לגוי. היוונים לא שפכו את השמנים – רק טימאו אותם ב"טומטת היסט", כדי למחות על כך שחכמי היהודים גזרו גזרה גזענית של טומאה על מגע ידו של הגוי.
כשאני רואה את כעורי הנפש, סוגדי דת הדמוקרטיה והשוויון, מדליקים נרות ושרים את מעוז צור על המטבח לצר המנבח, אני תוהה איזה צד מייצג אותם יותר – מתתיהו הקנאי או מתיוון כרות ראש.
