כמדומני שכבר סיפרתי זאת בעבר אבל בכל זאת אני רוצה לשתף אתכם במשהו אמיתי ומפחיד ביותר שקרה לי בליל חורפי אחד לפני כחצי שנה.קודם כל הקדים ואומר שאין לי שום כוונה לשקר או לגנוב דעת של אחרים ח״ו שהרי אסור מהתורה לשקר ולגנוב דעת הבריות.אני משתף אתכם בחוויה מפחידה ביותר ובעיקר מכוננת שקרתה לי לפני כחצי שנה.אוקיי אז ככה,בתאריך 15.3 האחרון למניינם בליל חורפי סמוך לחג הפורים שכבתי על המיטה בחדרי וצפיתי בשיעור תורה של הרב דב ביגון שליט״א ממכון מאיר.לפתע תוך כדי שאני ער אני מרגיש במוחשי ואמיתי כיצד נשמתי מתחילה לצאת ולהיפרד מן הגוף! ואף ראיתי להבזק של כמה שניות כיצד גופי מוטל על המיטה..עד כאן החוויה הלא מפחידה..עכשיו לחלק המפחיד ובעיקר האיום והנורא שאני לא מאחל לאף אחד לחוות ח״ו.בשעה שהרגשתי תהליך היציאה של נשמתי נתנו לי להבין ולראות כיצד רוב רובם של האנשים בעולם חיים בשקר גמור ולא יודעים מימינם או משמאלם דבר וחצי דבר לא על עצמם וקל וחומר על סיבת בריאתם.כמו כן הרגשתי באופן מוחשי כיצד רוב שנות חיי היו שקר גמור שזה כשלעצמו צער גדול ואיום לנפש.החלק הכי נורא זה שכאשר זה קרה נותנים לך להרגיש ולדעת בבירור שכל מה שעשית היה חמור ורע מאוד{דיבורים,מחשבות,מעשים} ובעיקר הפחד הגדול והצער שהרגשתי היה שמרגישים את אימת הדין!!!! אתה בין הפטיש לסדן.מצד אחד לא ניפטרי לגמרי ומאידך גם לא הייתי חי.כך שתוכלו להבין לבד את הצער{חוסר אונים על אי היכולת לתקן עצמי ולהרבות זכויות}.ואז בפתאומיות כל זה חלף.כל התהליך קרה בטווח זמן של גג עשר דקות.הסבל שליטה אותי לאחריו ומלווה אותי עד היום הולך ודועך בהדרגה.דהיינו,הנפש כשראתה והרגישה במוחשי את הדברים המהותיים הללו קיבלה צערהועצב איום ונורא ששכרנו של העולם הזה לא משתווה אליה בכלום שהרי מדובר פה בדבר מהותי! כמו כן גם ציער אותי נורא נורא ומצער אותי עד היום בעיקר בשביל אחרים{גם משפחה וגם שאר האנשים} כי אתה מרחם עליהם מכיוון שזה איום ונורא והם אנשים טובים ואתה לא יכול לשאת את העובדה שהם לא מודעים מה קורה איתם ושהם יצטרכו לקבל את הסבל הזה בהפתעה ובלי יכולת למזערו{מכיון שהם חיים בשקר גמור כרגע}.עיקר הצער הוא עבור אחרים.תראו את זה ככה,זה כמו שאתה יודע את האמת וכולם כולל כולם שוחים עם הזרם ומתנהגים וחיים את חיי היום מבלי ידיעה למה שקורה איתם ועתיד לקרות.זה צער שאני יכול למלא איתו דלי של דמעות עבור אחרים.עוד דבר שקרה לי מיד לאחר המקרה הזה הוא שמיד לאחר מכן כל הבעיות נפש והפחדים שהיו לי במשך 12 שנה חלפו כלא היו! וגם כאמור האמונה מביתה מלוטשת וזכה.זה מוכיח לכולנו את אפסיותנו ואיך שכולנו תלויים בכל רוגע בבורא.כפועל יוצא מכל זה אני מרגיש רצון עז להציל אחרים ולעזור להם בכל מה שרק ניתן.בין אם זה מהבחינה של המצוות ובין אם זה מהבחינה הלאומית.שנדע רק בשורות טובות ושאף אחד לא יעבור דברים כאלו ח״ו.