משחר ההיסטוריה האנושית בני אדם נהגו להאמין באמונות פגאניות ולקיים טקסי פולחן המופנים כלפי חומר או גוף מסוים, לרבות כוכבים.
עובדי אלילים רבים נהגו להתפלל ולסגוד לכוכבים וגופים שמימיים מסוימים, כמו השמש, הירח וכו'.
האם האתאיזם, שונה מעבודת הכוכבים הקדומה? האתאיזם סוגד לחומר. אתאיסטים, בדיוק כמו לפני אברהם אבינו, סוגדים לאלילים וכוכבים.
האתאיזם מרכז את האמונה בכוכבים וגרמי שמיים,
כאילו הם אלה שיצרו מלכתחילה את היקום, כשהם היו דחוסים בתוך הנקודה הסינגולרית לפי התאורייה שלהם.
האם גוף חומרי ומוחשי שניתן להרגיש יכול להתקיים ללא מרחב של זמן? יש כאלו שיגידו ש"הנקדוה הסינגולרית" יצרה את הזמן, ולפני כן לא היה קיים זמן.
אך גם טענה זו אינה עולה על הדעת וההגיון שכן חומר מוחשי כמו אנרגיה (שאפשר לראות ולהרגיש) לא יכול ליצור זמן שהוא מרחב,
ואם הזמן לא היה קיים מה גרם ללחץ על הנקודה הסינגולרית,
שכן זמן לא היה קיים כדי לגרום ללחץ מצטבר שבסופו של דבר ע"פ התאוריה של האתאיסטים גרמה להתפוצצות שמכונה "the big bang" או "המפץ הגדול"...
ואם הזמן היה קיים תמיד, מה קדם לנקודה הסינגולרית? ממה היא נוצרה?
אנו רואים סתירות לוגיות מובנות בתאוריה של עובדי האלילים האתאיסטים. המסקנה היא חד משמעית:
לעולם יש בורא! 600,000 האנשים שנכחו במעמד הר סיני, לא שיקרו לנו.