השאלה היא אחרת, צלהר. ברמת התיאוריה, לא ברמת המעשה.
ברמת התאוריה, למה שגבר יהיה אובייקט מיני מבחינתו של גבר אחר כשאין בו שום אבר שאמור למשוך את הגבר האחר, בעוד שהילדה היא הדבר שאמור למשוך אותו באופן עקרוני רק שעדיין לא הבשילה.
לצורך המשל התאורטי, יותר טבעי לאכול תפוח בוסר מאשר לאכול גללים.
אז נכון שבמישור המעשי אני נגד הפדופיליה כמו שציינתי והדגשתי לעיל. מהסיבות שהזכרת. בפועל, הפדופיליה כפי שהיא מתגלמת היום, זו פדופיליה של ניצול, של כפיה ושל יצירת טראומות וילדים שלא יגדלו נורמלים ובריאים.
אבל במצב שבו נניח אפשר להגביל את הכל למסגרת החוקי והבריא. יותר נורמלי שגבר יתחתן עם גבר, או יותר נורמלי שגבר יתחתן עם ילדה בת 13, מרצונה ומרצונם של הוריה?
לכן אני חוזר ואומר. אני נגד פדופיליה. מעבר לעובדה שזה מעשה בלתי חוקי, זה כמעט תמיד מלווה בפשיעה ובעוול גדול מאוד כלפי הילדים המעורבים בעניין. במקומות רבים, הפדופילים הם אנסים. גם במקום שבו זה לכאורה בהסכמה, זה אולי לא אונס גמור. אבל יש בזה מוטיב של אונס.
לכן את הטענה שלי אני מציב בהנחה שהמוטיב של האונס נמחק.
ושוב. אני נגד פדופיליה!