מתוך מאור הפרשה , פרשת השבוע לאור הרעיון היהודי :
הוצאת הגוי שמסרב להודות בזכות הריבונות היהודית הבלעדית על ארץ ישראל – הנו צו תורני, חוק ולא יעבור.
"וְהוֹרַשְׁתֶּם (וגרשתם – רש"י) אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם... וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ... וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם, וְצָרְרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ. וְהָיָה כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֶעֱשֶׂה לָכֶם" (במדבר לג נב-נו). וזה לשון רש"י: "והורשתם אותה מיושביה – ואז – וישבתם בה – תוכלו להתקיים בה, ואם לאו – לא תוכלו להתקיים בה".
תורתנו הקדושה, הרבה יותר מהגמדים של ימינו, הבינה את הסכנה הטבעית הטמונה בישיבתו של עם זר, שרק אתמול שלט בארץ, והיום הפך למיעוט בתוך ישראל. לשון הקודש, יצירתו של הקדוש ברוך הוא, קבעה את המילה "ארץ" כנקבה, לא זכר, לרמוז לנו שכמו שאסור להיות בת זוג של שני גברים, כך ארץ ישראל שייכת לעם אחד, ורק אחד יכול לתבוע בעלות עליה.
עם אחר השונה מהיהודי בדת, בלאום, בשפה, בתרבות, ביעוד, ובנוסף לזה טוען לבעלות על הארץ – לא רק מאיים על יהדותה של הארץ בהתבוללות ונישואי התערובת, בערבוב מחשבות זרות ותרבות טמאה, אלא משקף איום ממשי למדינת היהודים גופא ולכל היהודים הגרים בה. והעיקר, עם אחר שאינו חלק של העם הנבחר, עם הסגולה שבחר ה' מכל העמים, ואשר צווה על ידי קונה שמים וארץ להקים בארץ ישראל מדינת כהנים וחברה קדושה – מונע מעם ישראל את הגשמת תפקידו.
והבן, שבלי הצעדים האלה, בלי פתרון לסכנה הזאת, כל הניסיונות והדיבורים על התנחלויות והתישבות, הם הבל וריק. כל זמן שהגידול הישמעאלי צומח בתוכנו – עוד ישוב ועוד התנחלות לא יושיענו, וכל מי שלוחם על גבעה ומתעלם מההר הישמעאלי, אינו מבין כלום. לא בכדי דברה התורה על כיבוש הארץ והוצאת תושביה הגויים במילים שלהן שורש אחד – "וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ" (דברים ו,יח) – רוצה לומר, וכבשת אותה; "וְיָרַשְׁתָּ אֹתָם וְיָשַׁבְתָּ בְּאַרְצָם" (דברים יב,כט) – רוצה לומר, תגרש את התושבים וישבת בה. בלי פתרון לבעיית התושבים לא תהיה התנחלות רצינית, לא תהיה ישיבת נצח. והדוגל בהתנחלויות ומסרב לטפל בבעיה של ישמעאל כשֹל יכשל.
פתי יאמין לכל דבר. אך האם נמצא כזה המאמין בתמים, כי הערבים אוהבים את המדינה בה גרו כרוב, שנים כה רבות ואשר בה נולדו? האם מישהו מאמין באמת, שהאזרח הערבי במדינת ישראל משלים אתה? מהי מדינת ישראל אם לא מדינה יהודית, שמטרתה לקיים את חירותו, ריבונותו, שפתו, תורתו וגורלו הלאומי של העם היהודי, במולדת היהודית, בעלת הרוב היהודי, והשלטון היהודי? הדברים מפורשים במגילת העצמאות; בחוק היסוד המכונה "חוק השבות", המבטיח לכל יהודי אזרחות אוטומטית; בעקרון היסוד של הציונות!
לישמעאלי עשויות להיות זכויות דתיות, תרבותיות, חברתיות וכלכליות במדינה יהודית, אך לעולם לא יהיה שווה למוסלמי בה. וכי יש יהודי מוסרי ונאור ומתקדם, שמוכן לתת לערבי הסיכוי להיות רוב בארץ, ובכך לשים קץ למדינה היהודית? ומאחר שהערבי יודע שאי-פעם בעבר הוא היווה רוב בארץ שנקראה בפי הבריות "פלשתין", וכי עתה מהווה הוא מיעוט במדינה הנקראת "ישראל" – לא ישלים לעולם עם המדינה היהודית. לא יכול לשרור שלום במדינה שאוכלוסייתה מורכבת משני לאומים, שכל אחד מהם מאמין שהארץ שלו בלבד. ערביי הארץ הנם פצצת זמן המבטיחה לנו צפון אירלנד או קפריסין.
מהו הפתרון לבעיה הערבית? הוא ברור מאוד: "שלוש פרוזדוגמות (אגרות) שלח יהושע אצלם (ליושבי כנען): הרוצה לפנות – יפנה; להשלים – ישלים; לעשות מלחמה – יעשה (ויקרא רבה יז,ו: ירושלמי שביעית ו). הזר בארץ שאינו מוכן לקבל על עצמו עול ריבונות יהודית בארץ ישראל ואת המעמד של גר תושב – אינו רשאי להישאר בארץ ישראל.
מה מונע מישראל לנקוט צעד הגיוני ושפוי זה? רק דבר אחד: פחד מפני מה שיאמר הגוי. שוב, חוסר אמונה – הרעה החולה של תקופתנו. והלא כל בר בי רב יודע את האמת, שישמעאל מהווה סכנה לעם, למדינה, לחזון הציוני. הלא כל ילד מבין שבנידון זה ,שב ואל תעשה" מהווה איסור של כרת, כריתת העם והמדינה. אם כן, מה משתין את הפה מלתבוע מה שהשכל מבין? מה דוחף את העם להתאבדות? רק דבר אחד: ברגע שהשליך אחרי גוו את יראת ה', הלבישו עליו מלמעלה את המעיל של פחד הגוי. זה שבגד בה' ומעל באלוקיו, ילבש היום אזיקי רטט ורעדה ממה שיאמרו הגויים."
