ראשית כל - ברוך הבא
ברשותך אתייחס קודם לטענתך שבמקרה הזה עיתון "הארץ" (להלן "השרץ") עבר מהפך או נותן במה לימני כמו בוגי יעלון: הם לא עושים זאת מתוך הגינות (כי ברור שאין להם כזאת), אלא הם רוצים להראות לציבור בוחרי הימין (שבוחר ליכוד ברובו) שבוגי (שאותו הם מציירים כימין) מסכים עם חלק מטענות השמאל.
התועמלן המראיין אגב הוא ארי שביט - שמאלן ידוע.
ואם להתייחס לגופו של עניין, אז בוגי אינו צודק.
בוגי יעלון מייצג את כל מה שרע בממסד הציוני.
הוא לכאורה ימני אך כמו קודמיו (מז'בוטינסקי ועד ביבי) רומס את התורה בכל דרך אפשרית.
אני אתן דוגמאות דווקא מהראיון שהבאת כאןתחילה נתחיל עם תיאוריו של התועמלן על המרואיין שאותו הוא מראיין:
בתוך שנים ספורות הרפתן מקיבוץ גרופית הפך לאחד המנהיגים הימניים ביותר של הימין - לפני הכל כמובן יש להצהיר מראש מיהו האיש: "אחד המנהיגים הימניים של הימין" (כך נופלים בפח המון יהודים לבחור ליכוד).
גם את המחנה הלאומי בוגי הפתיע שוב ושוב. הוא יצא נגד הדרת נשים ונגד גזענות כלפי מהגרים ונגד השתקה של עיתונאים. הוא תמך בנישואים חד-מיניים ובזכותו של השופט העליון סלים ג'ובראן לא לשיר את "התקוה". אבל למרות האחרות המסוימת שלו, בן תנועת העבודה היה לגיבור הז'בוטינסקאות ולגיבור ההתנחלות ולגיבור הנציות - בעצם אם נתרגם את המשפט הזה משמאלנית לעברית תקינה, אזי שתועמלן "הארץ" אומר כך לציבור הימין שקורא: "זה לא ימני להיות לאכוף את החוק נגד שוהים בלתי חוקיים וזה לא ימני להיות הומופוב וזה לא ימני לא לתת לערבי להיות שופט בבית משפט במדינה שהוא אינו מכיר בריבונותה. אבל תזכרו: הוא עדיין ימין (הוא "גיבור הז'בוטינסקאות וגיבור ההתנחלות וגיבור הנציות)
עד עכשיו הבאנו תיאורים של התועמלן על המרואיין שלו.
עכשיו ננתח דברים של המרואיין ה"ימני" (לא סתם ימני. "אחד המנהיגים הימניים של הימין"):
מטרייה גרעינית תאפשר לאיראן להשיג הגמוניה אזורית. כאשר הן ימצאו את עצמן תחת מטרייה כזאת, מדינות המפרץ ישאלו את עצמן את מי הן מעדיפות: את וושינגטון הרחוקה או את טהראן הקרובה. להערכתי הן יבחרו בטהראן הקרובה. איראן גרעינית עלולה להשתלט על מקורות האנרגיה במפרץ הפרסי ועל נתח גדול מאוד מאספקת הנפט בעולם. לכך תהיה משמעות בינלאומית מרחיקת לכת. אבל איראן גרעינית גם תאתגר את ישראל ותגרום לשורה של עימותים קונבנציונליים קשים בגבולותינו. לכך תהיה משמעות חמורה מבחינת מדינת ישראל - כאן בעצם דבריו מזכירים את מה שכתבתי כאן בדיון אחר (אם אתם זוכרים): לפרסים יש שאיפות עולמיות. אנחנו לא העיקר. אלא שההבדל בין דבריי לדבריו הוא שהוא וחבריו הפכו את העניין האיראני לעניין ישראלי נטו. לערבים יש סיבה לחשוש הרבה יותר מאתנו. כך מפחידים את הציבור היהודי בטענות ש"אם לא נין לערבים את יהודה ושומרון אז העולם לא יעזור לנו מול איראן".
היום יש לנו יכולת להגן על עצמנו ואני לא רואה שום שואה באופק. אבל מבחינת תהליך קבלת ההחלטות של המערב מול המפלצת הנאצית, האנלוגיה תקפה. אני בהחלט רואה דמיון בין החולשה של הדמוקרטיות שוחרות הטוב של שנות ה-30 לבין החולשה של הדמוקרטיות שוחרות הטוב היום - שוב זריית חול בעיני הציבור. הבעיה הדחופה ביותר שלנו היא לא איראן ולא שום איום חיצוני. הבעיה היא הפולשים בתוך הארץ, כשבשנים האחרונות (ובעיקר תחת שלטון מפלגתו) התווספו מאות אלפי פולשים כאלה מכל העולם.
הראיון היה ארוך למדי, אך הבאתי דוגמאות בולטות. שאר הראיון הוא ברוח די דומה (התועמלן פשוט צריך למלא מכסה של אותיות).