רציתי לשתף אתכם בדברים שלמדתי היום בגמרא. דברים שנכתבו על העיר ירושלים כשאפילו העיר העתיקה שהיא קטנה במושגים של ימינו, הייתה חרבה. כשהמשמעות של ירושלים הייתה לפנים מן החומה. בנייני אבן וכמה מגדלים על החומות.
דברים שלא הייתה דרך לצפות אותם. אבל יש לנו תורה שיודעת הכל מראש.
ודברים שעדיין לא קרו, יקרו. כי אם חלק מהנבואות התגשמו כבר, בהכרח שהכל יתגשם לבסוף.
אומרת הגמרא (דף ע"ה עמוד ב'): ושמא תאמר יש צער לעלות (שירושלים תיבנה שוב ותהיה גדולה ואנשים ירצו לבוא אליה כל יום ויש צער לטפס את הער ברגל או ברכיבה) - תלמוד לומר "מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארובותיהם" (שיוכלו לעוף/לנסוע אל ירושלים בראש ההר ללא מאמץ ובזמן מועט).
מביאה הגמרא פסוק: "ויאמר אליו רוץ דבר אל הנער הלז לאמר פרזות תשב ירושלים מרוב אדם ובהמה בתוכה" (מי האמין לפני 1,500 שנה שירושלים תגדל ככה מחוץ לחומות ותשב בלא חומה?). וממשיכה הגמרא ואומרת: אמר ריש לקיש, עתיד הקב"ה להוסיף על ירושלים אלף טפף גנואות (גינות נוי לטייל בהן), אלף קפל מגדלים (בניינים גבוהים שבנויים בברזל ועמודי ברזל. סגנון הבניה של היום), אלף ליצוי בירניות (מגדלים גדולים וחזקים), אלף ושני שילה טוטפראות (קטנים יותר מהבירניות)... ומפרשים שכל מה שכתוב אלף זה לא אלף ממש אלא מספר גדול על פי גימטריאות (לא אלאה אתכם בכל הפירושים) אבל מדובר באלפים רבים של מבנים וגינות וכו'.
כמו כן מוזכרת בגמרא העובדה שירושלים תימלא באלפים ואלפים של חנויות אוכל מוכן, ושיהיו בה בניינים ומקומות שיש בהם שלושים קומות ואנשים יגורו בשלושים הקומות הללו... מי שמע בימים ההם שבני אדם יגורו בבניין שלושים קומות? מי שמע על בניין שלושים קומות?
יש דעה שירושלים יהיו בה שלושים שכונות...
קיצער רבותי, הנבואות מתגשמות.
ועוד דבר שלמדתי היום ורלוונטי לגבי כל מיני אמירות שנאמרות בגנותם של לומדי התורה שכביכול עושקים את הציבור ופרזיטים ושילכו לעבוד וכו'.
אמר רבי חנינא: שכל מי שעיניו צרות בתלמידי חכמים בעולם הזה, מתמלאות עיניו עשן לעולם הבא...
