שמות. פרק י"ז, ח'.
ח וַיָּבֹא, עֲמָלֵק; וַיִּלָּחֶם עִם-יִשְׂרָאֵל, בִּרְפִידִם. ט וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר-לָנוּ אֲנָשִׁים, וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק;
פרק ל"ב.
כז וַיֹּאמֶר לָהֶם, כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שִׂימוּ אִישׁ-חַרְבּוֹ, עַל-יְרֵכוֹ: (מכאן שהיו מלומדי מלחמה. שמי שיש לו חרב ורגיל לחגור אותה על ירכו, מן הסתם יודע להשתמש בה...)
ספר במדבר. פרק א.
ג מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, כָּל-יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל--תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם, אַתָּה וְאַהֲרֹן.
נב וְחָנוּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִישׁ עַל-מַחֲנֵהוּ וְאִישׁ עַל-דִּגְלוֹ, לְצִבְאֹתָם.
כאן בפרק י' מספרת התורה כיצד היו נוסעים בני ישראל מסודרים בגדודי צבא לפי שבטים ובתוך השבטים מחולקים לבתי אב.
א וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב עֲשֵׂה לְךָ, שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף--מִקְשָׁה, תַּעֲשֶׂה אֹתָם; וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה, וּלְמַסַּע אֶת-הַמַּחֲנוֹת. ג וְתָקְעוּ, בָּהֵן--וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ כָּל-הָעֵדָה, אֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. ד וְאִם-בְּאַחַת, יִתְקָעוּ--וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ הַנְּשִׂיאִים, רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל. ה וּתְקַעְתֶּם, תְּרוּעָה--וְנָסְעוּ, הַמַּחֲנוֹת, הַחֹנִים, קֵדְמָה. ו וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה, שֵׁנִית--וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת, הַחֹנִים תֵּימָנָה; תְּרוּעָה יִתְקְעוּ, לְמַסְעֵיהֶם. ז וּבְהַקְהִיל, אֶת-הַקָּהָל--תִּתְקְעוּ, וְלֹא תָרִיעוּ. ח וּבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים, יִתְקְעוּ בַּחֲצֹצְרוֹת; וְהָיוּ לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם, לְדֹרֹתֵיכֶם. ט וְכִי-תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם, עַל-הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם--וַהֲרֵעֹתֶם, בַּחֲצֹצְרֹת; וְנִזְכַּרְתֶּם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְנוֹשַׁעְתֶּם, מֵאֹיְבֵיכֶם. י וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם, וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם--וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם, וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם; וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. {פ}
יא וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית, בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי--בְּעֶשְׂרִים בַּחֹדֶשׁ; נַעֲלָה, הֶעָנָן, מֵעַל, מִשְׁכַּן הָעֵדֻת. יב וַיִּסְעוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל לְמַסְעֵיהֶם, מִמִּדְבַּר סִינָי; וַיִּשְׁכֹּן הֶעָנָן, בְּמִדְבַּר פָּארָן. יג וַיִּסְעוּ, בָּרִאשֹׁנָה, עַל-פִּי יְהוָה, בְּיַד-מֹשֶׁה. יד וַיִּסַּע דֶּגֶל מַחֲנֵה בְנֵי-יְהוּדָה, בָּרִאשֹׁנָה--לְצִבְאֹתָם; וְעַל-צְבָאוֹ--נַחְשׁוֹן, בֶּן-עַמִּינָדָב. טו וְעַל-צְבָא--מַטֵּה, בְּנֵי יִשָּׂשכָר: נְתַנְאֵל, בֶּן-צוּעָר. טז וְעַל-צְבָא--מַטֵּה, בְּנֵי זְבוּלֻן: אֱלִיאָב, בֶּן-חֵלֹן. יז וְהוּרַד, הַמִּשְׁכָּן; וְנָסְעוּ בְנֵי-גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי, נֹשְׂאֵי הַמִּשְׁכָּן. יח וְנָסַע, דֶּגֶל מַחֲנֵה רְאוּבֵן--לְצִבְאֹתָם; וְעַל-צְבָאוֹ--אֱלִיצוּר, בֶּן-שְׁדֵיאוּר. יט וְעַל-צְבָא--מַטֵּה, בְּנֵי שִׁמְעוֹן: שְׁלֻמִיאֵל, בֶּן-צוּרִישַׁדָּי. כ וְעַל-צְבָא, מַטֵּה בְנֵי-גָד: אֶלְיָסָף, בֶּן-דְּעוּאֵל. כא וְנָסְעוּ, הַקְּהָתִים, נֹשְׂאֵי, הַמִּקְדָּשׁ; וְהֵקִימוּ אֶת-הַמִּשְׁכָּן, עַד-בֹּאָם. כב וְנָסַע, דֶּגֶל מַחֲנֵה בְנֵי-אֶפְרַיִם--לְצִבְאֹתָם; וְעַל-צְבָאוֹ--אֱלִישָׁמָע, בֶּן-עַמִּיהוּד. כג וְעַל-צְבָא--מַטֵּה, בְּנֵי מְנַשֶּׁה: גַּמְלִיאֵל, בֶּן-פְּדָהצוּר. כד וְעַל-צְבָא--מַטֵּה, בְּנֵי בִנְיָמִן: אֲבִידָן, בֶּן-גִּדְעוֹנִי. כה וְנָסַע, דֶּגֶל מַחֲנֵה בְנֵי-דָן--מְאַסֵּף לְכָל-הַמַּחֲנֹת, לְצִבְאֹתָם; וְעַל-צְבָאוֹ--אֲחִיעֶזֶר, בֶּן-עַמִּישַׁדָּי. כו וְעַל-צְבָא--מַטֵּה, בְּנֵי אָשֵׁר: פַּגְעִיאֵל, בֶּן-עָכְרָן. כז וְעַל-צְבָא--מַטֵּה, בְּנֵי נַפְתָּלִי: אֲחִירַע, בֶּן-עֵינָן. כח אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְצִבְאֹתָם; וַיִּסָּעוּ
פרק ל"א.
נב וְחָנוּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִישׁ עַל-מַחֲנֵהוּ וְאִישׁ עַל-דִּגְלוֹ, לְצִבְאֹתָם.
כז וְחָצִיתָ, אֶת-הַמַּלְקוֹחַ, בֵּין תֹּפְשֵׂי הַמִּלְחָמָה, הַיֹּצְאִים לַצָּבָא--וּבֵין, כָּל-הָעֵדָה. כח וַהֲרֵמֹתָ מֶכֶס לַיהוָה, מֵאֵת אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַיֹּצְאִים לַצָּבָא--אֶחָד נֶפֶשׁ, מֵחֲמֵשׁ הַמֵּאוֹת:
מח וַיִּקְרְבוּ, אֶל-מֹשֶׁה, הַפְּקֻדִים, אֲשֶׁר לְאַלְפֵי הַצָּבָא--שָׂרֵי הָאֲלָפִים, וְשָׂרֵי הַמֵּאוֹת
נג אַנְשֵׁי, הַצָּבָא, בָּזְזוּ, אִישׁ לוֹ.
זה אמור להספיק בלי שלל הדוגמאות על צבא שאני יכול לתת מהנביאים. אבל פה יש ממש ציווי לעשות צבא ואיך לחלק אותו.
נושא: האם יש צידוקים בהלכה להקמת צבא ליהודים ? (נקרא 4284 פעמים)