בספר "הסילמריליון" שליקט כריסטופר טולקין מתוך כתביו של אביו ושם הוא מתאר את ההיסטוריה של העולם שבנה, כותב טולקין שההשערה הרווחת היא שהאורקים נוצרו מבני חורין שנתפסו בידי השטן, עונו והושחתו בעמל אכזרי עד שהם מתאימים לתיאור שציינת לעיל.
אכזריים, אלימים, הרסניים, משחיתים כל מקום שהם מגיעים אליו וכל דבר שהם נוגעים בו, חיים בטינופת, מנבלים את הפה בלי סוף, נלחמים בכולם וגם בינם לבין עצמם...
טולקין שהיה נוצרי כתב את ספרו על פי ההשקפה הנוצרית שבה השטן מורד באלוהים.
אז כותב טולקין שבעמקי לבם שונאים האורקים את אדונם שיצר את אומללותם. הסבר: שהרי האורקים לא יכולים יום אחד להיות מתורבתים ויפים ומנומסים ולחיות שלום בינם לבין עצמם או בינם לבין עמים וגזעים אחרים.
ואז כותב טולקין שמכל מעשיו של השטן, זה כנראה השנוא והרע ביותר בעיני אילובטר (כינויו של טולקין לבורא. משמעות המילים: "בורא הכל").
לשם השוואה: בגמרא כתוב שה' מתחרט שברא את הישמעאלים. שכן אין להם תקנה. הם עםשל שודדים ורוצחים ומפירי סדר.
מקור: מסכת סוכה, דף נ"ב, עמוד ב'.
אמר רב חנא בר אחא אמרי בי רב: ארבעה מתחרט עליהן הקב"ה שבראם ואלו הן: גלות, כשדים וישמעאלים ויצר הרע... ישמעאלים דכתיב (איוב י"ב): "ישל אהלים לשודדים ובטוחות למרגיזי אל אשר הביא אלוה בידו".
מפרש רש"י: אלו ערביים השוכנים באהלים במדברות ורועים מקנה כל ימיהם, וכתיב סיפיה דקרא לאשר הביא וגו' כלומר, הוא עצמו גרם לו הרגזתו שהביאם לעולם...
ותודה לפותח השרשור
