כשברקע מעיבה תקרית דיפלומטית קשה בין לונדון לטהרן, תתכנס הערב מועצת הביטחון ותצביע בעד החרפת הסנקציות על איראן. בפעם הראשונה יוטלו סנקציות על מכירת נשק קונבנציונלי לאיראן, ומועצת הביטחון תזהיר גופים פיננסים ומדינות להימנע מ"עשיית עסקים" עם טהרן.
מועצת הביטחון של האו"ם תצביע הערב (שבת) בעד העמקת הסנקציות על איראן. גורמים דיפלומטים בניו יורק אמרו ל-ynet כי ההחלטה הצפוי היא החלטה קשה מאוד מבחינה איראנית, כיון שהיא מרחיבה את רשימת האישים והגופים האיראנים המוחרמים, מטילה לראשונה סנקציות גם על עסקאות נשק קונבנציונלי עם איראן ומזהירה מדינות וגופים פיננסים בעולם מפני עשיית עסקים עם טהרן.
נשיא איראן, מחמוד אחמדי-נג'אד ביטל כזכור את בואו לניו-יורק כמעט ברגע האחרון, כשברקע מעיבה חטיפתם של החיילים הבריטים על ידי טהרן. הממונה על מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, חוויאר סולאנה, הזהיר מפני עירוב של שתי הסוגיות וקרא להמשך עסקים כרגיל בעניין הסנקציות. "תהיה זו טעות נוראה לערב בין שני הנושאים".
במקום אחמדי-נג'אד, שוגר שר החוץ מותקי, וזה צפוי להביע את עמדת המחאה האיראנית. אלא שנראה שזה מעט מדי ומאוחר מדי: 15 חברות המועצה ובראשן חמש החברות הקבועות עם זכות הווטו, הגיעו כבר אתמול בערב לנוסח המוסכם אחרי שבוע של דיונים והביאו אותו להצבעה.
לדרום אפריקה, קטר ואינדונזיה היו הסתייגויות לנוסח המוסכם של צרפת, בריטניה וגרמניה. שתי המדינות ביקשו סעיף הקורא למזרח תיכון נקי מנשק גרעיני - ברמז עבה לכיוון ישראל. ההסכמה הושגה לאחר שארה"ב הסכימה להכניס לנוסח ההחלטה סעיף מתוך החלטת הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית שנתקבלה אשתקד. הסעיף קובע כי פירוק איראן מנשק גרעיני "יתרום למאמצים ליצירת מזרח תיכון נקי מנשק להשמדה המונית".
ההחלטה נסמכת על שתי החלטות קודמות - החלטה 1696 שקראה לאיראן להפסיק ולהעשיר אורניום וההחלטה הקודמת על סנקציות, מספר 1737 שהתקבלה בדצמבר 2006. על השולחן עדיין מונחת גם בהצעה זו חבילת ההטבות שזכתה לכינוי "המקל והגזר" שתוענק לאיראן אם תמלא אחר ההחלטות, תפסיק את פעילות העשרת האורניום ותשוב לשולחן המשא ומתן על עתיד תוכנית הגרעין שלה. ההחלטה מכירה בזכותה של איראן לפתח תוכנית גרעין לצורכי שלום, להמשיך במחקר ופיתוח של אנרגיה גרעינית, ולהקים כור מים קלים דוגמת זה שבבושהר. ההכרה האחרונה נועדה לרצות את רוסיה, המעורבת בפרוייקט בבושהר ולכן לא היתה נותנת הסכמתה לסנקציות בנושא זה.
ומה בהחלטה?
אף כי ייתכנו שינויים של הרגע האחרון, לא נראה כי מדובר יהיה בשינויים מהותיים, שכן ההסכמה על עיקרי הדברים כבר הושגה. גם טיוטת הסנקציות, ואלו הנקודות העיקריות שאותן היא כוללת:
איראן נדרשת שוב, וללא עיכובים, להיענות לדרישת הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ולהסיר את סימני השאלה המרחפים סביב היבטים מסויימים בתוכנית הגרעין שלה. מדובר כאן בעיקר בהפסקת פעילות העשרת האורניום.
על איראן נאסר לייצא או להעביר דרך שטחה נשק או אמצעי לחימה, ועל המדינות החברות באו"ם נאסר לרכוש מאיראן נשק ואמצעי לחימה. ההחלטה אינה אוסרת מכירת נשק לאיראן - תנאי שמדינות כמו רוסיה לא היו חותמות עליו - אלא רק קוראת למדינות החברת באו"ם להפגין ריסון ועירנות בבואן למכור לאיראן נשק קונבנציונלי: טנקים, כלים משוריינים, תותחים כבדים, מטוסי ומסוקי קרב, ספינות, טילים או מערכות טילים. זאת, על פי רשימה המפורטת בנספח להחלטה. כמו כן נדרשות המדינות להימנע מסיוע טכני, מימון והשקעות או אימון הקשורים להתחמשות צבא איראן.
לרשימת האישים שעל תנועתם קיים פיקוח מתוקף ההחלטה הקודמת מצטרפים אישים נוספים הקשורים לתוכנית הגרעין והטילים של איראן. בדומה לנוסח בהחלטה הקודמת, המדינות החברות באו"ם אינן מתבקשות למנוע את כניסתם או תנועתם של האישים אלא רק לנקוט עירנות וריסון בכל הנוגע לכניסתם או תנועתם. על המדינות להודיע על כניסתם או מעברם של אישים אלה לוועדת מיוחדת שהוקמה לפיקוח על החלטת הסנקציות הקודמת.
התייחסות לסעיפי ההחלטה הקודמת, בדבר הקפאת נכסים של אישים, גופים ומוסדות איראניים הקשורים לתוכנית הגרעין והטילים. מדובר בעיקר בחברות העוסקות ברכש של ציוד צבאי או ציוד תעשייתי לצורך ייצור טילים או פיתוח גרעיני, וחלקן נמצאות בבעלות של משמרות המהפכה האיראניים. מודעה
מדינות העולם ומוסדות פיננסיים בעולם נקראים שלא להעניק לאיראן הלוואות, מענקים, סיוע כספי למעט בנושאים הומניטריים.
ההחלטה קוראת לראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לפרסם דו"ח מפורט על מידת הפסקת העשרת האורניום בתוך 60 יום. מועצת הביטחון מתחייבת להקפיא את הסנקציות המפורטות בהחלטה זו והחלטות קודמות אם הסוכנות תצליח לוודא שאיראן אכן הפסיקה את העשרת האורניום באופן מלא בפרק זמן זה. אם איראן לא תעמוד בתנאים, תוכל מועצת הביטחון להחריף עוד יותר את הסנקציות מכוח סעיף 41 בפרק 7 של אמנת האו"ם.
