יהדות ותורת ישראל > שֻׁלְחָן עָרוּךְ וְהָרַעְיוֹן הַיְּהוּדִי
״כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא״...
אביר הקרנפים:
פרק ב', הלכה א'.
בימי רבן גמליאל רבו המינים בישראל והיו מצירים לישראל ומסיתים אותם לשוב מאחרי ה'. וכיון שראה שזו גדולה מכל צורכי האדם, עמד הוא ובית דינו והתקינו ברכה אחת שתהיה בה שאלה מלפני ה' לאבד המינים, וקבע אותה בתפילה כדי שתהא ערוכה בפי הכל ונמצאו הבכות שבתפילה תשע עשרה ברכות.
הלכה ב'.
בכל תפילה משלוש תפילות אלו שבכל יום, מתפלל אדם תשע עשרה ברכות אלו על הסדר. במה דברים אמורים, בשמצא דעתו מכוונת ולשונו תמהר לקרות. אבל אם היה טרוד ודחוק או שקצרה לשונו, מתפלל שלוש ראשונות וברכה אחת מעין האמצעיות ושלוש אחרונות ויצא ידי חובתו.
UM-96:
כן מובא בברכות. יש גם תפילה עוד יותר קצרה, אחת מעין תשע עשרה כזאת.
UM-96:
(מתוך ספרון ״חג השבועות בהלכה ובאגדה״ שיוצא לזיכוי הרבים)
תחג שבועות שחל במוצ״ש (כמו השנה):
*כשחל החג במוצ״ש, יש להדליק ביום שישי נר נשמה גדול הדולק 48 שעות כדי שנוכל להדליק ממנו במוצאי שבת שהרי מותר להדליק רק מאש לאש.
*אין להתחיל בהכנות לחג עד צאת השבת שהרי אסור להכין משבת ליום טוב. וקודם תחילת ההכנות תאמר האישה: ״ברוך המבדיל בין קודש לקודש״.ואם בני הבית מרובים והזמן דחוק יכולים להתחיל בסידור השולחן בלבד לאחר השקיעה לפני צאת הכוכבים אבל את שאר המלאכות לא יתחילו בשום אופן קודם צאת השבת.
*מוסיפיםבעמידה של ערבית מוצ״ש ״ותודיענו״ כמובא בסידורים ולא ״אתה חוננתנו״. אם שכח ולא אמרו-אם נזכר עד שאמר ״ברוך אתה״ לפני שאמר ״ה׳״ בברכת ״מקדש ישראל והזמנים״ חוזר ואומר ״תודיענו״ ואם עבר, לא חוזר.
*מוסיפים בקידוש 2 ברכות-ההבדלה ומאורי האש. האדם יברך על הכוס שעליה עושה קידוש גם ברכת המבדיל (בין קודש לקודש).
MAORO:
איך אפשר לבשל בחג ? זה קצת נראה כמו לא אפשרי , אלא אם כן זה על האש ...
אביר הקרנפים:
מותר להעביר אש לצורך אוכל נפש וכך לבשל בחג.
אפיה באמצעות תנור חשמלי, כמובן בעייתית.
תפריט
[0] אינדקס הודעות
[#] עמוד הבא
[*] עמוד הקודם
עבור לתצוגת גירסה מלאה