היו הוצאות להורג. אל תשכח שבכל עיירה שיש בה יותר ממאתיים שלושים תושבים, יכולה סנהדרין גדולה למנות סנהדרין קטנה.
אילו אין הוצאותלהורג בכלל, לא מתקיים מה שנאמר "וכל ישראל ישמעו ויראו".
תעלה על דעתך שגזרה תורה מיתת בית דין ובית הדין לא ימית כי זה רק "מטאפורה" (כעניין התפילין של הקראים)?
אלא שהיו הדיינים מצווים ללמד זכות ולמצוא סיבות לזכות ולפטור את הנאשם. ובכל זאת אתה יכול ללמוד על פי חשבון פשוט.
לארץ ישראל נכנסו שישים ריבוא גברים. שזה 600,000 איש. טיפה יותר, אבל לא משנה.
כל שר עשרה יכול להעשות חבר סנהדרין. הרי לך 60,000 שרי עשרה.
לחלק את סכום זה במספר של 23 שזה מספר הדיינים בסנהדרין קטנה, הרי לך יותר מ2,500 סנהדראות.
להניח שחלקת הסנהדראות הייתה לפי מניין ראשים, יהיה מוטעה. יכול להיות סנהדרין בעיר של 500 או של 1,000. לכן מן הסתם היו פחות סנהדראות.
חכמים מספרים לנו שקורח לקח איתו למחלוקתו 250 ראשי סנהדראות שרובם משבט ראובן. אם נניח שלקח את כל ראשי הסנהדראות משבט ראובן והם היו רוב מתוך 250, הרי שיש פה לפחות 126. שבט ראובן לא היה גדול במיוחד, לכן אכפיל את המספר כפול 13 כדי לקחת את מספר הסנהדראות כממוצע. יותר מ1,600 סנהדראות.
לחלק ל7, יתן לנו בערך 225 הוצאות להורג בשנה. לחלק לשבעים, יתן לו 22 הוצאות להורג בשנה.
בכל חודש מתקיימת הוצאה אחת להורג ובית דין מכריזים וכל ישראל שומעים ויראים.
כל זה כמובן כשהמצב סביר ויש כוח ביד בית דין. כאשר מתרבים העבריינים ובית דין מוכרח להתחיל הוצאות סדרתיות להורג, קרה שסנהדרין פרשה מלשכת הגזית והפסיקו לדון דיני נפשות...
