ראוי לשאול שאלות נוקבות מאוד, בכל מקום בציבור ובמדינה.
מעבר לחגיגות מטופשות של זיקוקים, מופעי קרקס, וריסוס רחבי הארץ..
לאיפה מדינת היהודים צועדת?? ישר לעבר האבדון חס וחלילה.
המצב הביטחוני:
עם ישראל מעולם לא ידע סכנה גדולה יותר,
בחרנו להיות עם נרקומן ומסומם שדוחה את הקץ, מסרנו עוד ועוד שטחים
בשביל הזיית השלום, יש אויבים מכל כיוון שלנו והם חמושים מכף רגל ועד ראש.
היינו מדינה ששלטה בכל גבולותיה ללא עוררין וזה כולל סיני, דרום לבנון, עזה, ויו"ש.
והיום בטיפשות רבה הכנסנו מרצחים נאצים לכל גבולותינו ונתנו להם להתחמש מכף רגל ועד ראש!
וזה כולל חמאס, חיזבאללה, האחים המוסלמים, וארגון הרצח של אש"ף - פת"ח.
בתחום הרוחני - יהודי
אינני אדם דתי, אך פשענו בחינוך היהודי! לא קיבלתי בביה"ס חינוך עם רגש יהודי
והתחברות לשורשים! כל לימודי היהדות נלמדו ברוח של "מיתולוגיה יוונית",
עם שלא מתחבר לזהותו ולרגשותיו העמוקים מאבד את הייחוד שלו והדור הבא לא מבין
בכלל על מה הוא נלחם.
בתחום החברתי פנימי
האגדה מספרת שטרויה לא נפלה בגלל צבא סדיר, היא נפלה רק בגלל שנכנסו בעורמה ותחכום פולשים לתוכה.
אנחנו דאגנו לעשות בדיוק אותו דבר, לאט לאט אנחנו צועדים לכיוון מדינה של כל אזרחיה!
הארץ מלאה אפריקאים גויים (שברובם הגדול מוסלמים), מלאה באסייתים, ומפוצצת אזרחים זרים ממדינות עולם 3.
כל יום שעובר נכנסים לכאן מעל 100 אפריקאים.. והשעון מתקתק, והחבית מתמלאת בחומר נפץ!
בסופו של דבר אנחנו נחנק בעוד הבשר תקוע בין השיניים שלנו (ואני מדבר על הגרגרנות של השמאל הבזוי)
במילים קשות מאוד ובכאב רב, אני שואל שוב! לאיפה אנחנו צועדים? מה יקרה לנו בסוף כעם?