אתה לא עונה איפה כתוב לעשו פריעה בתורה שבכתב?? או למצוץ את הבולבול של התינוק בגיל 8 ימים?? תן ציטוט מהתנך?? לפריעה או למציצה של פדופילים??
מכיוון שאביר לא הספיק לענות לך, אני אענה במקומו (התגובה היא מטעמו).
מסכת שבת דף ק"ח עמוד א.
מניין למילה שבאותו מקום? נאמר כאן ערלתו ונאמר להלן ערלתו. מה להלן דבר שעושה פרי, אף כאן דבר שעושה פרי. אימא לבו? דכתיב (דברים י, טז) ומלתם את ערלת לבבכם. אימא אזנו? דכתיב (ירמיהו ו, י) הנה ערלה אזנם. דנין ערלתו תמה מערלתו תמה ואין דנין ערלתו תמה מערלת שאינה תמה.
מפרש רש"י: דנין ערלתו תמה - מאיפה שכתוב ערלה בלבד. לא מאיפה שכתוב ערלה בסמיכות לאיבר מסויים. שהרי כאשר כתוב על ערלת הלב, מצויין הלב, כאשר כתוב ערלת האוזן, מצויינת האוזן.
אלא מדובר פה במקום שנקרא סתם ערלה ללא הצורך לפרט.
כתנאי. מניין למילה שבאותו מקום? נאמר כאן ערלתו ונאמר להלן ערלתו. מה להלן דבר שעושה פרי, אף כאן דבר שעושה פרי, דברי ר' יאשיה. ר' נתן אומר: אינו צריך. הרי הוא אומר (בראשית יז, יד) וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו. מקום שניכר בין זכרות לנקבות.
מסכת שבת דף קל"ג עמוד א.
קובעת הגמרא: עושין כל צרכי מילה בשבת. מוהלין ופורעין ומוצצין.
אומר רב פפא בעמוד ב.
אמר רב פפא האי אומנא דלא מייץ סכנה הוא ועברינן ליה. פירוש: אותו אומן (מוהל) שלא מוצץ, מסכן את התינוק ומעבירים אותו מעבודתו. לא מתירים לו להיות מוהל יותר.
בפרקי רבי אליעזר מסביר רב פפא: אמר רב פפא אומנא דלא מייץ מעבירין ליה משום דדם נקרש בין האמה והוא סכנה.
בדף קל"ז עמוד ב' אומרת המשנה:
מל ולא פרע את המילה כאילו לא מל:
מסכת יבמות. דף מ"ח עמוד א.
אמר רבי יודה בר פזי (שמות ד) אז אמרה חתן דמים למולות מיכן לשתי מילות אחת למילה ואחת לפריעה.
בדף ע"א עמוד א.
אמר רבה בר יצחק אמר רב: לא ניתנה פריעת מילה לאברהם אבינו. שנאמר: בעת ההיא אמר ה' אל יהושע עשה לך חרבות צורים וגו'. ודלמא הנך דלא מהול דכתיב: מולים היו כל העם היוצאים וכל העם הילודים וגו'. אם כן מאי שוב? אלא לאו. לפריעה. ומאי שנית? לאקושי סוף מילה לתחילת מילה. מה תחילת מילה מעכבת אף סוף מילה מעכבין בו.
ואומר התוספות שלמרות שאברהם אבינו לא נצטווה בפריעה מכל מקום קיים אותה כשם שקיים כל התורה כולו ופריעה ירדה בהלכה למשה מסיני.
בתלמוד ירושלמי מסכת שבת דף פז עמוד ב.
(בראשית יז) המול ימול. מיכן לשני מילות אחת למילה ואחת לפריעה.
במדרש מופיע בשם ר"ע:
ר"ע אומר ד' ערלות הן נאמר ערלה באוזן, הנה ערלה אזנם, ערלה בפה, שנאמר ואני ערל שפתים, נאמרה בלב, שנאמר וכל בית ישראל ערלי לב, וכתיב התהלך לפני והיה תמים מהיכן יומל, אם ימול מן האוזן עדיין אינו תמים... הוה אומר זו ערלת הגוף. (ויקרא כה ו)
והה עוד מדרש:
חמש ערלות הן, ארבע באדם ואחד באילן, ערלת האוזן כתיב בהן (ירמיה י') הנה ערלה אזנם, ערלת הלב דכתיב (דברים י') ומלתם את ערלת לבבכם, ערלת לשון, דכתיב (שמות ו') ערל שפתים. ערלת בשר דכתיב ומלתם את בשר ערלתכם, אם אמול אחד מאלו נמצאתי חסר מאברי... (לך טז)
הרמב"ן כותב:
וערל זכר - ...ולדעתי הדבר מפורש בכתוב, כי לא אמר ונמלתם את ערלתכם, שיהיה הדבר בספק, וכן לא אמר ערלת בשרכם, כמו שיאמר ערלת לבבכם אבל אמר בשר ערלתכם, שתכרתו הבשר שהוא ערלה בכם, כלומר הבשר האטום בכם, ואין בגוף בשר אוטם וכוסה אבר שיכרת הבשר ההוא וישאר בלא ערלה זולתי בשר החופה את העטרה שהזכירו חכמים, וערל בשר כנוי... (בראשית יז יד)
והנה הסבר מפי שני מוהלים מומחים
http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=901http://mohel.koral.co.il/Front/NewsNet/reports.asp?reportId=83234