נתחיל בזה שזה קראים נגד יהדות. כי כת הקראים איננה יהדות.
אני יודע שאתם שונאים את הקראים זה בסדר אבל בואו תראו למה אני והמשפחה של עברנו ליהדות הקראית אל תמחקו את זה אני לא מצפה ממכם לעבור לקראות וזה לא מסיון פשוט תראו את ההבדל אני לא שונא אף אחד אם אתם רוצים את התלמוד והמשנה שלכם בכף שהיה לכם כמו שכתוב בתורה איש באמונתו יחיה אין לי שום דבר נגדכם אתם יהודים שומרי מצוות ואני גאה בזה!! לא למחוק
אנחנו לא שונאים. אנחנו בזים לאותם שמצאו תירוצים על מנת שלא לעמוד בעומס החובות והזכויות שמשה הורי לנו מסיני. אין לי מושג באמת למה הצטרפתם לבדיחה הזו. אם אתם נהנים מזה, שיבושם לכם.
אתה לא מצפה מאיתנו לעבור לקראות. רק מפיץ פה דברי כפירה. והנה אני מוחה.
אלוהים ציווה במפורש לא להוסיף ולא לגרוע מתוך דברי התורה. "אֵת כָּל הַדָּבָר, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם - אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ, לַעֲשׂוֹת: לֹא תֹסֵף עָלָיו, וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ." (דברים י"ג א') ועדיין הרבניים הוסיפו ולא מפסיקים להוסיף "מצוות חכמים" שלטענתם אלו חלק בלתי נפרד מהתורה. הקראים רואים תוספת חיה זו כפירה של ממש.
מצוות דרבנן מהוות סייג לתורה. הן מולבשות על השלד של מצוות התורה. זה לא מצוות מומצאות בלי קשר.
ומה שכתוב לא להוסיף, מסביר רשי, כגון חמש פרשיות בתפילין, חמש מינים בנטילת לולב, שמונה ימי שבת וכו'.
התורה שבעל פה אינה מוזכרת אפילו פעם אחת בכל התנ"ך כולו. הקראים טוענים שלו הייתה תורה נוספת לעם ישראל, הרי שאלוהים היה מורה בפירוש להאמין בה.
כשציווה אלוהים על משה לעלות להר סיני ולקבל את התורה היו דבריו אליו: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה, עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה, וֶהְיֵה־שָׁם; וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן, וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה, אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי, לְהוֹרֹתָם" (שמות
כ"ד י"ב). לא מוזכרת תורה שבעל פה. כאן ובמקומות נוספים בתורה מצוין שדברי התורה כתובים על ספר.
תשובתו של הרב יצחק פנגר לשאלה זו באתר עולמות נפגשים:
הפסוק בספר "ויקרא" מעיד על קיומם של מספר מערכות הלכתיות בעם ישראל:
"אלה החוקים והמשפטים והתורות אשר נתן ה' בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד משה" (ויקרא כ"ו מו') על זה מוסיף הספרא בפרשת "בחוקותי": "אלה החוקים והמשפטים והתורות: החוקים אלו המדרשות, המשפטים אלו הדינים והתורות – מלמד ששתי תורות ניתנו להם לישראל, האחת בכתב והשנייה בעל פה. בהר סיני ביד משה – מלמד שניתנו התורה, הלכותיה, דקדוקיה ופירושיה על ידי משה מסיני.
"יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך" (דברים ל"ג י'). ותורתך לישראל – מלמד ששתי תורות ניתנו להם לישראל: אחת בעל פה ואחת בכתב (ספרי על ספר דברים פרשת זאת הברכה).
"ויאמר ה' אל משה עלה אלי ההרה והיה שם ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצווה אשר כתבתי להורותם" (שמות כ"ד 12)
"אמר רבי לוי בר חמא, אמר רבי שמעון בן לקיש מאי דכתיב". ו"אתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצווה אשר כתבתי להורותם": לוחות – אלו עשרת הדיברות, תורה – זה מקרא, והמצווה - זו המשנה. אשר כתבתי – אלו נביאים וכתובים, להורותם – זה תלמוד. מלמד שכולם ניתנו למשה מסיני (מסכת ברכות ה.).
קישור:http://www.olamotn.com/ProdFAQs.asp?File=Beyond&catalogid=35
הנה עוד מקום שדן בנושא. זה נראה ארוך ולא הולך לקרוא את זה.
http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=111329והנה לך התשובה שלי.
התורה שאתה מדבר עליה, נכתבה בידי משה ביום מותו. כאשר משה ירד מהר סיני, הוא לימד את עם ישראל את התורה בעל פה. חייך שלא כל מהותה של התורה היא ספר שבכתב ככתבו וכלשונו.
אז מה ה' הוריד עם משה מהר סיני? את הלוחות כמובן. את התורה שבכתב ובעל פה. והלכה למשה מסיני.
התנ"ך מציין שהתורה אבדה ושעם ישראל היה ללא תורה כחמישים שנה. "וְיָמִים רַבִּים, לְיִשְׂרָאֵל: לְלֹא אֱלֹהֵי אֱמֶת, וּלְלֹא כֹּהֵן מוֹרֶה, וּלְלֹא תוֹרָה." (דברי הימים ב' ט"ו ג') ושהתורה אבדה "וַיֹּאמֶר חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, עַל שָׁפָן הַסֹּפֵר, סֵפֶר הַתּוֹרָה מָצָאתִי, בְּבֵית ה'; וַיִּתֵּן חִלְקִיָּה אֶת הַסֵּפֶר אֶל שָׁפָן, וַיִּקְרָאֵהוּ." (מלכים ב' כ"ב ח'). מכך הקראים מסיקים שלא סביר שהתורה שבעל פה יכולה להיזכר במשך הדורות, כאשר אפילו התורה שבכתב נשכחה.
גם היום עם ישראל ללא תורה. יש לנו פה אחד שמאמין בכת הקראית. יש אנשים שלא יודעים לומר קריאת שמע. זה אומר שאף אחד לא יודע את התורה שבכתב ושבעל פה ?
דבר אחר, ספר דבי הימים נכתב על ידי נביא. ספר מלכים נכתב על ידי נביא. הנביא לא יכל ללמד אותם מחדש את התורה שבעל פה ? נראה שזה דיוק מה שעשה הנביא...
חכמי המשנה והתלמוד חולקים זה על זה. מכאן מסיקים הקראים שאלו לא הסתמכו על קבלה מאלוהים, שהרי אילו הייתה להם קבלה, היו כל החכמים צריכים להגיד אותם הדברים. לא ייתכן שהאל היה מצווה על עם ישראל לבצע דברים סותרים.
לטענת הקראים, התורה שבעל פה סותרת את התורה שבכתב במקומות רבים, ולא ייתכן אפוא שהיא באה מאותו מקור אלוהי.
במשך הזמן נוספו לתורה שבעל פה עוד ועוד פירושים, ולמעשה ללא הרף מתווספות לה תוספות שונות, גם על ידי רבנים בימינו. כל אחד מהרבנים מתבסס בפירושיו ובפסיקותיו לא על התורה כפי שניתנה, אלא על הפירושים הרבניים הקודמים ולעתים אפילו על דעה אישית. מכיוון שאדם מועד לטעות, ייתכן שפרשנותם של רבנים בימינו מבוססת על טעויות של קודמיהם, ואלו הולכות ומצטברות זו על גבי זו.
שבעים פנים לתורה. ומתחילה ידעו הראשונים ללמד לתלמידיהם את כל שבעים הפנים על בורים. משגברו הצרות ונתמעט תלמוד תורה לא הספיקו הרבנים להעביר לתלמידיהם את כל שבעים הפנים. והיה תלמיד אחד שומע מרבו פנים מספר ותלמיד אחר שומע מרב אחר פנים אחרות. והנה חלף הזמן והיו תלמידים שהיו בקיאים רק בכמה פנים ואחרים שבקיאים בפנים אחרים. וכשנפגשו ודנו ביניהם כיצד יש לפרש את התורה, לא דנו כיצדם מפרשים את התורה על פי דעתם האישית. הם דנו ביניהם איך למדו מרבותיהם לדרוש כל אות ותג. והנה התלמיד אשר למד מרבו מספר פנים מסויים, דרש את הפסוק לפי כל פן ופן שלמד מרבו. ורעו ואיש מחלוקתו דרש את הפסוק לפי פן אחר שלמד הוא מרבו. והנה אם תצרף את דעות שניהם תוכל להגיע לעוד ועוד פנים שהתורה נלמדת בהם.
ראה ספר דברים פרק י"ז.
על-פי התורה אשר יורוך ועל-המשפט אשר-יאמרו לך תעשה לא תסור מן-הדבר אשר-יגידו לך ימין ושמאל. אם התורה כתובה, למה אתה צריך שיורוך ולמה אתה צריך משפט שיאמרו לך תעשה? אלא מוכרח שיש תורה שאינה כתובה, תורה שרבותיך יורוך. התורה עצמה מזהירה אותך לבל תתווכח עם הרבנים שמורים לך את התורה ובל תסור ימין ושמאל. אפילו יאמרו לך על ימין שהוא שמאל. כי ככה לימדום רבותיהם, ורבותיהם מרבותיהם, עד משה רבינו.
והנה עוד פסוק. מיד לאחר מכן.
והאיש אשר-יעשה בזדון לבלתי שמע אל-הכהן העמד לשרת שם את-יהוה אלהיך או אל-השפט ומת האיש ההוא ובערת הרע מישראל...
הקראים רואים בבית הכנסת מקדש־מעט, ומקום מרכזי וייחודי שבו האדם מתייחד עם בוראו, ולכן כל הנכנס לבית התפילה חייב להיות נקי וטהור בגופו ובלבושו מכל טומאה. בבתי הכנסת הקראיים לא נועלים נעליים מפאת קדושת המקום: הקראים אומרים שמן הראוי להתנהג בהתאם לקדושת המקום ולא להיכנס לבית הכנסת בנעליים אשר דורכים בהן במקומות מזוהמים וטמאים. חליצת נעליים במקומות קדושים היא כלל ידוע מימים ימימה שנאמר גם למשה וגם ליהושע: "שַׁל נַעַלְךָ מֵעַל רַגְלֶךָ, כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עֹמֵד עָלָיו, קֹדֶשׁ הוּא". רצפת בית הכנסת הקראי מכוסה בשטיחים עליהם מקיימים את כל תנאי התפילה הנלמדים מתוך התפילות שמצוינות במקרא
אף אחד לא אמר לך של נעליך מעל רגליך בבית הכנסת. אלא אם כן הסנה בוער לך באמצע בית הכנסת. ואם הסנה בוער לך בבית הכנסת, שתי עצות לי אליך. הפסק לעשן חומר וקרא מהר למכבי האש!
הקראים רואים בבית הכנסת מקדש מעט? נראה לי שההגדרה של מקדש מעט באה מחכמי המשנה והתלמוד... הם אלו שקבעו את ההגדרה וכיצד מתנהגים שם. אם אתה רוצה להיות 'ערבוש מעט' כולל השטיחים וההשתחוויה במסגד שלכם (שהרי בית כנסת זה לא), שיבושם לך.
מעמד האישה ביהדות הקראית
פי הגישה הקראית נחשבות הנשים כשוות לגברים, וחכמי הקראים הביעו יחס חיובי ולא מגביל
הקראים אינם מברכים "ברוך שלא עשני אישה", אלא הגברים והנשים מברכים את אותה ברכה "ברוך ... הבוראי בצלם אנוש".
אין לנשים פטור ממצוות שהזמן גרמן. הקראים אומרים שהתורה אומרת במפורש מתי מצווה פונה רק לנשים, ומתי היא פונה רק לגברים, בכל שאר המקרים, המצוות מיועדות לשני המינים באופן שווה.
עדות אישה, לדעת הקראים, שווה בדיוק לעדות גבר והקראים לא עשו הבחנה במינו של האדם לגבי ערך עדותו.
הקראים לא אסרו על נשים להחזיק בתפקידי הנהגה, גם בתקופות קדומות. כך למשל במאה ה-11 בספרד, לאחר מותו של המנהיג הקראי סידי אבן אל תראס, מונתה אשתו שנקראה אל-מועלמה (המורה) לתפקיד החכם בספרד.
לדעת הקראים, בזמן גירושין זכויות וחובות הגבר והאישה שוות.
גם הקראים סבורים שעל הגבר לתת את הגט לאישה, אלא שהם פיתחו במאה ה-19, אחרי מחלוקות פנימיות רבות, הלכה שלפיה במקרים מסוימים של עגינות יכול בית הדין לתת את הגט במקום הבעל, וכך לגרש את האישה בעל כורחו של זה.
בבתי הכנסת הקראיים לא נאסר על נשים לדבר או לשיר - הקראים אינם מקבלים את העיקרון הרבני ש'קול באישה ערווה'. בבתי כנסת קראיים ישנה הפרדה במקום התפילה בין גברים לנשים, והסיבה לכך היא שמירת הצניעות - בבית הכנסת הקראי משתחווים לאלוהים אפיים ארצה, וכאשר אישה משתחווה יש חשש שהיא תחשוף את עצמה.
זה מראה כמה אתם רחוקים מהיהדות. ההבדלים וההפרדות בין גברים לנשים מופיעים בתנ"ך עצמו. למשל. העליה לרגל, כתובה מפורשות בזכרים. שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך.
הימול לכם כל זכר.
ויקחו להם "איש" שה לבית אבות, שה לבית.
יש מקומות שבהם מדברת התורה על "איש או אשה". אבל תמיד מדברת על "הכהן" או "הנביא" או "מלך" או "שופט". כשה' מצווה את הכהונה לאהרן, מדובר על אהרן ואל בניו". בנים דווקא.
אני יכול להביא המוני דוגמאות. אבל אין צורך לחפש. הבהרתי את הנקודה.
הקראים אינם משתמשים בתפילין מתוך פירוש שכל הפרשה העוסקת בנושא זה הינה מטאפורה, שהרי לא ניתן לשים את דברי האל על הנפש או לקשור אותם.
תחשבו על זה בתורה לא כתוב פעם אחת תפילין או אין לקשור את התפילין רק 100 שנה אחרי צליבת ישו התחילו עם התפילין בתקופת דוד המלך לא היה דבר תפילין או בתקופת שלמה
מטאפורה? יש עוד מצוות בתורה שהחלטתם שהן מטאפורה כי לא בא לכם לקיים? חשבתי שאמרת שאסור לגרוע...
מי אמר לך שמאה שנה לאחר צליבת ישו התחילו עם התפילין? נראה לך שדוד או שלמה לא קיימו מצוות עשה מן התורה?
הקראים קובעים שמוצאו של האדם נקבע לפי האב ולא לפי האם, בטענה שכך נהגו בתקופת המקרא, ולראיה הם מביאים את כל שושלות היוחסין בתנ"ך, שבהן מצוינים רק שמות אבותיו של האדם.
תלוי איך ומתי. התייחסות שבטית הולכת לפי האב. התייחסות לאומית הולכת לפי האם.
והנה אספר לך שבספר מלכים מציינים הרבה את שם האם של המלך...
בברית המילה הקראית יש כריתת הערלה, אך אין פריעה (באצבעות המוהל) ומציצה (של הדם בשפתיו), שאינן כתובות בתורה --- הרבנים מוצצים את הבולבול של התינוק!! איפה כתוב לעשות את זה??
לקראים יש בציצית פתיל תכלת כמו שנכתב בתורה "וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם, לְדֹרֹתָם; וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף, פְּתִיל תְּכֵלֶת" (במדבר ט"ו ל"ח). לשיטתם צבע התכלת יכול לבוא מכל מקור שהוא, בניגוד לשיטת הרבניים שגורסת שמקורו היחידי הכשר של צבע תכלת הציצית הוא בדמו של חילזון מסוים.
כן.. אתם יכולים לעשות לעצמכם את החיים קלים. מאחר ולא הייתם שם ואין לכם מושג באיזה תכלת מדובר. רק לאחר יותר מאלף שנים, פתאום החלטתם שנמאס לכם להיות יהודים, והתחלתם להחליט למפרע מה היה ומה לא היה...
תחשבו על זה הרבנים שזו כת הפרושים שהחלה לפעול אחרי צליבת ישו שינתה וסילפה את תורה משה הקדושה ובגלל זה בא עלינו אסונות רומאים מסעות צלב קוקזים שרצחו 100 אלף יהודים חרדים פוגרומים שריפות התלמוד שהיו באירופה אונס הכיבושים של המוסלמים שואה 6 מיליון יהודים נשרפו מתוכם 3 מיליון חרדים אז תפקחו עיינים אתם יודעים אפילו יהודי אתיופיה שבאו לפה לא ידעו מזה הנחת תפילין כי זו המצאה של הרבנים
קצת היסטוריה חמודי. כמאה שנה לאחר בניין בית שני, קמו צדוק ובייתוס, תלמידי של אנטיגנוס איש סוכו וכפרו בעיקר. הם נקראו צדוקים ובייתוסים והם הקימו את הכתות הראשונות שהכת הקראית היא שריד עלוב שלהן. במשך כל תקופת בית שני נאבקו על השליטה בפוליטיקה הצדוקים=אנשי הכתות החדשות, בפרושים=אנשי היהדות הנאמנה והוותיקה. אם צדוק ובייתוס פרשו מבית מדרשו של רבם, מוכרח שהם אלה שחידשו. שהרי רבם היה לפניהם.
הקראים משתמשים בלוח שנה שאינו קבוע מראש ומבוסס על חשבון, אלא על 'ראיית הירח': היום שבו נראה סהר הירח בפעם הראשונה בחודש, אחרי שהירח של החודש הקודם נעלם, נקבע כראש החודש. זוהי השיטה שבה נהגו לקדש חודשים בימי בית ראשון ובית שני. הבשלת השעורה בארץ ישראל היא הסימן לאביב, שבו אמור לחול חודש ניסן, ולעיבור השנים.
על פי התורה, החגים והמועדים קשורים ללוח חודשים קבוע. כלומר, ברגע שמחדשים את החודש, על פי עדים שהתקבלו בבית דין, לא על פי זה שאיזה יוצמך החליט שהוא ראה את הירח בפעם הראשונה. וברגע שהחודש מתקדש, זה החודש הראשון, או השני או השלישי. והמועדים לא נקבעים על פי הבשלת השעורה, אלא על פי מניין החודשים. בחמישה עשר יום לחודש הראשון, פסח. חמישה עשר יום לחודש השביעי, סוכות.
בית דין אין לכם. לקדש את החודש אתם לא מקדשים. אתם סתם חאפרים שעושים מה שבא לכם.
לגבי מועד תחילתה של ספירת העומר ואופן הספירה, ישנה מחלוקת בין היהדות רבנית לבין הקראים. הקראים טוענים שצריך להתחיל לספור מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת שאחרי ליל הסדר כלומר מיום ראשון בשבוע כמו שכתוב "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת". ושאת הספירה צריך לסיים לאחר שבעה שבועות שלמים כמו שכתוב "שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת, תִּסְפָּר־לָךְ", ביום ראשון ש"מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת", וכך יוצא שלחג השבועות אין מועד קבוע בלוח העברי. לעומתם, הרבניים פירשו שבביטוי "ממחרת השבת", המקרא התכוון ליום הראשון של פסח, לפי שיטת הרבניים יש לחג תאריך קבוע בזמן הזה. יש לציין שגם לפי דעות הרבניים ורס"ג, בעבר שלא נהגו על פי הלוח העברי שבו נוהגים בימינו אלא נהגו על פי ראיית הירח, לניסן ואייר לא היה אורך קבוע, ותאריך חג השבועות יכול לזוז יום אחד קדימה או אחור.
הקראים מנמקים את עמדתם בכך שהמילה 'שבת' בביטוי 'ממחרת השבת' אינה מציינת בכל התורה יום טוב, אלא רק שבת. הקראים אומרים שלא ייתכן שבאותו קטע המילה שבת תציין פעם יום טוב ופעם שבוע. ולכן, לדברי הקראים, הפירוש ההגיוני היחיד הוא שהמילה שבת מציינת שבת בראשית, ואז יש גם משמעות לכך שחג השבועות צריך להיות מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת, כלומר ביום ראשון.
נימוק נוסף שהקראים מביאים לחיזוק עמדתם הוא שחג השבועות הוא החג היחיד שלא נקבע לו בתורה תאריך קבוע, והדרך לחישוב מועד החג היא באמצעות ספירה. לפי שיטת הרבניים יש לחג תאריך קבוע, וגם אם לא היה לו תאריך קבוע, במידה וסופרים מהיום הראשון של חג המצות יכול היה להיות מצב שבו יהיו 8 שבתות בין פסח לשבועות, דבר הסותר את כוונת התורה באמרה "שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה".
"הקראים מנמקים את עמדתם"... כמה שטויות אתם הוגים.
מאחר ובמקור החודשים נקבעים על פי בית דין שמקדש את החודש, לא נקבע בתורה תאריך מדוייק לשבועות. רק נקבע שצריך לספור שבע שבתות. אבל כותבים שמתחילים לספור ממחרת השבת. והעלית טיעון דבילי שהיום הראשון של פסח זה לא בהכרח שבת. אז באיזו שבת מדובר? אולי זו בכלל סתם שבת בחודש אייר?
מעמד האישה ביהדות הרבנית
1. לאשה אין זכות לגופה והיא מחוייבת לקיים יחסי מין בכל עת שיחפוץ בעלה (רמב"ם, משנה תורה, הלכות אישות, פרק כא' הלכה ז' \ שו"ת חתם סופר, חלק ז' סימן כה').
2. בעל יכול להכות ולהצליף באשתו במידה וזו תמנע מלעשות את המלאכה שצווה עליה לעשות (רמב"ם, משנה תורה, הלכות אישות, פרק כא' הלכה י').
3. הראב"ד (רבי אברהם בן-דוד, פרשן תלמוד) מנסה למתק את הגלולה המרה וטוען שמספיק להרעיב את האשה עד שזאת תכנע.
7. נשים הן טיפשות: "אמר רבי שמואל בר אוניא משמו של רב: אישה גולם היא" (סנהדרין כ"ב). הדברים האלה זו המצאה של חז"ל ושל התורה החדשה שהם המציאו הדברים האלה לא כתובים אפילו פעם אחת בתנך התורה שבכתב ושוב אני מזכיר אני לא שונא אף אחד מה שחיזק את את הדעה שלי זה הרצח האכזרי של הרב שלכם אבו חאצירא ז"ל שנרצח בדקירות אני לא להריב עם אף אחד אני יהודי ואני גאה להיות יהודי ואני ישרת בצהל גם אם אני יצתרך למות ארץ ישראל זה הבית שלי!
אחרי כל הקשוקוש הזה. וצרור המשפטים שבחרת בקפידה כדי להצדיק את הטיעון שלך, בניגוד למימרות חז"ל שהתעלמת מהן בכוח כדי לא לסתור חס וחלילה את השטויות שלך, אני לא רואה צורך לענות לזה אחת לאחת. הרצח של אבו חצירא חיזק את הדעה שלך? מה הקשר?
אתה יכול לשרת בצה"ל. הרבה רוסים וכושם משרתים בצה"ל. כבר בא לי פה באמצע שוק הדגים איזה כושון והוריד את המכנסיים כדי להראות לי שיש לו תחתוני בוקסר של צה"ל... אז גם אתה בצה"ל. יופי לך...