סלח לי. אבל יש לי עוד משהו להוסיף.
יום הזכרון האמיתי של עם ישראל עומד בתשעה באב.
המשנה במסכת תענית אומרת שחמישה דברים ארעו באותו יום. חורבן הבית הראשון והשני, חורבן ביתר של תקופת בר כוכבא, שריפה פומבית ל ספר תורה שהייתה אירוע מאוד סמלי וחטא המרגלים.
במרוצת השנים כל פעם שעם ישראל חווה אסון גדול ורצו להתאבל עליו, צרפו אותו לשאר סיבות האבל שבתשעה באב.
בספרי הקינות מופיעות קינות על מסעי הצלב ועל עוד אירועים. בסופו של ספר הקינות שהיה לי כשהייתי ילד הופיעו סיפורים מהשואה.
הציונים הרשעים ביקשו כלבן לעקור את הכל. ולכן קבעו לעצמם תאריכים חדשים ושינו את משמעותם של הישנים. כמו הפיכתו של שבועות לחג המים (מה לעזאזל?) הפיכת ט"ו באב ליום האהבה העברי (נו באמת), הפיכת פורים לקרנבל של הוללות ופריצות, הפיכת חנוכה לחג הורס דיאטות...
קיצער, מבחינתי התאריך לזכור בו את הקדושים שמתו לעם ישאל בכל דור ודור זה תשעה באב. לא יום הזכרון שנקבע בידי רשעים.