אין לנו סיבה להאשים את העולם. אנו צריכים להאשים רק את עצמנו.
מכיוון שלא סיפחנו את השטחים, העולם באופן טבעי רואה שתי אופציות.
מדינה פלסטינית שמשמעותה צדק, או המשך של מה שקורה היום - הכיבוש הצבאי.
זו ההשלכה ההגיונית של המצב שנוצר בגלל שלא סיפחנו את השטח.
אם משהו שייך לך אתה מזנק עליו וצועק 'שלי'. אתה לא אומר 'אוטונומיה'. אוטונומיה אומר שזה לא שלך, ואם זה לא שלך אז צא. אתה גנב.
אנחנו תוהים מדוע העולם מפגין אהדה כלפי אש"ף? אני אגיד לכם מדוע.
בגלל שלמרות כל מה שהם עשו, הטרור והרצח, הם לעולם לא מתפשרים.
הם תמיד אמרו 'זה שלנו'. וכשמישהו שומע שני צדדים, כשהאחד אומר 'זה שלי ואני לא מוכן להתפשר', והשני אומר 'בוא נעשה חצי חצי', הוא אומר שהראשון הוא אדם כנה והשני גנב.
בשנת 67' שטפנו את השטחים בכוחנו בשל רחמיו האדירים של הקב"ה, והעולם עמד המום ומוכה הלם.
לו היינו מספחים את השטחים אז, העולם לא היה אומר מילה.
אבל אנחנו מפחדים, ואפילו אז פחדנו מהעולם.
עם קטן אמונה. העם היהודי שפעם היה עם הספר, אך השליך אותו מעליו.
אפילו אז. אפילו אז לא הייתה אמונה.ושימו לב לדבריו של נתן אלתרמן יהודי חילוני, איש תנועת העבודה) באותו עניין:
http://hayamin.org/forum/index.php/topic,30869.0.html
