העם היהודי נשלט בעבר בידי כהנים ונביאים שניבאו נבואות שקר ושלטו שלטון שקר, והעם אהב אותם.
הנביא ישעיהו עמד בכיכר העיר ואמר 'כִּי עַם מְרִי הוּא, בָּנִים כֶּחָשִׁים; בָּנִים, לֹא-אָבוּ שְׁמוֹעַ תּוֹרַת יְהוָה. אֲשֶׁר אָמְרוּ לָרֹאִים לֹא תִרְאוּ וְלַחֹזִים לֹא תֶחֱזוּ-לָנוּ נְכֹחוֹת; דַּבְּרוּ-לָנוּ חֲלָקוֹת, חֲזוּ מַהֲתַלּוֹת'.
דבר לא השתנה מאז שעמדו הנביאים ישעיהו וירמיהו מול מלכים, שרים, ועם שלא רצה לשמוע דברי אמת.
הנביא עמוס אמר 'שָׂנְאוּ בַשַּׁעַר, מוֹכִיחַ; וְדֹבֵר תָּמִים, יְתָעֵבוּ'.
הם שונאים את מי שמוכיח אותם.
דבר אלינו ברוגע. תן לנו אשליות.
ולכן מזה 40 שנה שהממשלות בישראל מדברים אלינו ברכות ומוכרים לנו אשליות.
הם משקרים לעם, והעם אוהב את זה.
כי הרי כולם מעדיפים דברי רוגע על פני תוכחה ופחד.
אבל אנשים חולים זקוקים לתרופות ולא לסוכריות.
כבר עברו 17 שנה מאז היווסדה של תנועת כ"ך במדינה הזאת. 17 שנה.
מה הם לא עשו לנו ב-17 שנה? מה לא ניסו לעשות לנו?
כמה ניסו לסתום לנו את הפה. כמה ניסו למנוע מאיתנו לעמוד בשער העיר ולהוכיח.
מה הם לא ניסו מאז ראשית התנועה? - בתי כלא, כתבי אישום, ומעצרים מנהליים.
אך מעבר למה שעשו לנו, יש את מה שעוד ינסו לעשות.
לקחנו חלום והפכנו אותו לחלום בלהות.
הקב"ה נתן לנו ב-67' ניצחון כמותו לא ראינו 3000 שנה.
למכבים לא היה ניצחון גדול כמו שהיה לנו ב-67'.
מי שהיה בחברון ב-67' זוכר איך מכל בית התנוסס דגל לבן, והערבים עמדו דוממים ומפוחדים.
היום אלה היהודים שמפחדים בחברון. היום אלה היהודים שמפחדים בירושלים.
על כך אין כל מחילה. על חילול ה' הגדול הזה.
גאלנו את הר הבית וטימאנו אותו באופן הגרוע ביותר.
היהודים לא מורשים להתפלל שם.
היו לנו המפתחות למתחם והחזרנו אותם לוואקף המוסלמי.
איזה חילול ה'.
וכל יהודי שנדקר בעיר העתיקה, נדקר בידי ערבי שלמד להתנער מהפחד אך ורק בגלל היהודים.
