בס"ד
http://hayamin.org/forum/index.php/topic,17834.0.htmlכיפת הסלע
פרקי דרבי אליעזר ל' :"רבי ישמעאל אומר, חמשה עשר דברים עתידין בני ישמעאל לעשות בארץ באחרית הימים. ואלו הן, ימדדו את הארץ בחבלים, ויעשו בית הקברות למרבץ צאן אשפתות, וימדדו בהם ומהם על ראשי ההרים, וירבה השקר, ותגש האמת, וירחק חק מישראל, וירבו עונות בישראל, שני תולעת כצמר, ויקמל הניר והקלמוס, ויפסל סלע מלכות, ויבנו את הערים החרבות, ויפנו הדרכים, ויטעו גנות ופרדסים, ויגדרו פרצות חומות בית המקדש, ויבנו בנין בהיכל."
אם תשימו לב כל החמש עשרה דברים אכן קורים
אבל שני דברים חשובים מאוד:
1. "ימדדו את הארץ בחבלים" - כלומר הערבים ימדדו כל סנטימטר וסנטימטר בארץ ולא יהיו מוכנים לוותר אפילו על אחד
2. "ויבנו בנייו בהיכל" - הערבים יבנו מסגד איפה שהיה פעם ההיכל הקדוש ביותר, בית המקדש
שליטת הערבים בארץ
מפרשת לך – לך לומדים כי גם ישמעאל נימול, ואם כי המילה אינה שלמה, אלא היא ללא פריעה, עדיין מהווה עובדה זו יסוד לנבואה המובאת להלן בזהר, על פרשת לך – לך.
זוהר פרשת וארא (דף ל"ב עמוד א)
ר"ב) ווי על ההוא זמנא, דאלתיליד ישמעאל בעלמא, ואתגזר. מה עבד קב"ה, ארחיק להו לבני ישמעאל, מדבקותא דלעילא, ויה להו חולקא לתתא בארעא קדישא, בגין ההוא גזירו דבהון.
רג) וזמינין בני ישמעאל, למשלט בארעא קדישא, כד איהי ריקניא מכלא, זמנא סגי, כמה דגזירו דלהון בריקניא בלא שלימו. ואינון יעכבון להון לבנ"י לאתבא לדוכתייהו, עד "דאשתלים" ההוא זכותא דבני ישמעאל.
תרגום הזהר
רב) ווי על ההוא וכו': אוי לאותו זמן שנולד ישמעאל בעולם ונימול, מה עשה הקב"ה. כלפי טענת השם של ישמעאל, הרחיק את בני ישמעאל מדבקות העליון. ונתן להם חלק למטה בארץ הקדושה, בשביל המילה שבהם.
רג) וזמינין בני ישמעאל וכו': ועתידים בני ישמעאל לשלוט על ארץ הקדושה זמן הרבה בשעה שהיא ריקה מכל, כמו שהמילה שלהם היא ריקה בלי שלמות. והם יעכבו את בני ישראל לשוב למקומם, עד שישלם הזכות של בני ישמעאל.
( הקטע המלא:
http://hashem1.net/index.php?p=40&sn=זוהרואראעםפירושהרבבצרי.htm
מומלץ לקרוא)
המצב בארץ
מסכת סוטה דף מ''ט:
בסוף הגלות לפני ביאת המשיח:
* חוצפה יסגי (החוצפה תרבה).
* ויוקר יאמיר (אינפלציה).
* הגפן תתן פריה (ולא כלפני כן שהארץ הייתה שוממה).
* והיין ביוקר (ובכל זאת מחיר היין יהיה יקר ביחס לשפע יבול הענבים).
* ומלכות תהפך למינות (כלומר, תהיה אז ממשלה בישראל ולא כבזמן הגלות, אך הממשלה תהיה ממשלת כפירה ולא תנהג על פי ההלכה היהודית).
* ואין תוכחת (יהיה קשה להוכיח אדם. במקום להתבייש ולהתנצל הוא יגיב בעזות).
* בית הועד ( מקום שמתוועדים בו לחוקק חוקים) יהיה לזנות. (במקום שיחוקקו בו חוקים האוסרים נדה ועריות וכפירה, ידברו שם בעדם. בניגוד גמור לאמור בתורה: ''ולא תתורו אחרי לבבכם[אלה מחשבות כפירה] ואחרי עיניכם [זו זנות העיניים] אשר אתם זונים אחריהם'').
* והגליל יחרב (קטיושות והפצצות על אצבע הגליל) והגולן יאשם (יהיה שממה).
* ואנשי הגבול יסובבו (יש"ע? ) מעיר לעיר ולא יחוננו.
* וחכמת הסופרים (תלמידי חכמים) תסרח (בעיני הבריות), ויראי חטא (ציבור שומרי המצוות) ימאסו (תדמיתם תהיה מאוסה. וכפי שעינינו רואות את המתרחש בהשפעת התקשורת התשקורתית).
* והאמת תהא נעדרת.
* נערים פני זקנים ילבינו (יביישו).
* גדולים יעמדו מפני קטנים.
* בן מנוול אב, בת קמה באמה, כלה בחמותה.
* אויבי איש אנשי ביתו.
* ופני הדור כפני הכלב. (א. הדור יהיה עז פנים וחצוף. ב. מה הכלב אמנם רץ לפני אדוניו, אך מסובב את ראשו לראות את כיוון האדון שמאחריו, ומפנה עצמו לרוץ לאותו כיוון, כן מנהיגי אותו הדור, במקום לרוץ לפני העם ולהנהיגם כראוי כפי שהאמת מחייבת יסובבו תמיד את ראשם לשמוע את דעת הקהל וישנו את דעותיהם בהתאם לסקרים. ג. מעניין. בגן הפעמון בירושלים התקיימה לפני מספר שנים תחרות כלבים, אשר נושאה: הכלב הדומה ביותר לבעליו. תמונות הזוכים בשלושת המקומות הראשונים פורסמו בעיתונים בסמוך לתמונת בעליהם).
* והבן אינו מתבייש באביו.
הערב רב בימות המשיח
מובא בזוהר בראשית: וחמש מינין אנון בערב רב ואנון [סימן נג"ע ר"ע] נפילים גבורים ענקים רפאים עמלקים... ומאלין שאשתארו מנהון בגלותא רביעאה, אנון רישין בקיומא סגי ואנון קיימין על ישראל כלי חמס, ועלייהו אתמר (שם ו'): "כי מלאה הארץ חמס מפניהם..." "גבורים" מינא תליתאה עלייהו אתמר: "המה הגבורים... אנשי השם", ואנון מסטרא דאלין דאתמר בהון (בראשית י"א): "הבה נבנה לנו עיר ונעשה לנו שם", ובנין בתי כנסיות ומדרשות ושויין בהון ספר תורה ועטרה על רישוי ולא לשמא דייה אלא למעבד לון שם, הדא הוא דכתיב: "ונעשה לנו שם", ובסטרא אחרא מתגברין על ישראל דאנון כעפרא דארעא וגזלין לון...
פירוש הזוהר: המתמנה על הצבור ומנהיגם ברחמים, בידוע שנשמתו מכנסת ישראל, אבל המתמנה בכלי חמס, נשמתו משורש נחש. הבונים מוסדות תורה לקנות להם שם ולהתגבר בזה על העם, למשול עליהם ביד חזקה, המה ה"גבורים" מהערב רב. "... וזה להם האות כי כל המתמנה על הצבור ומנהיגם ברחמים ונותן נפשו עליהם, בידוע, שנשמתו מכנסת ישראל, כי מרחמם ינהגם. אמנם המתמנים על ישראל בכלי חמס, נפשותיהם באה משורש נחש... כי לא יבנו הם בתי כנסיות ובתי מדרשות רק להיות חרב בידם לעשות חפצם ורצונם להתגבר על העם..." ("כתם פז" מהגאון המקובל האלוקי עיר וקדוש כמורנו הרבי רבי שמעון לביא זצוק"ל בעל מחבר זמר "בר יוחאי" בדף פ"ה)
כלומר בימים שלפני ביאת המשיח הערב רב יתן כסף לבניית בתי כנסת כדי להתחבב על הדתיים וכדי לסתום להם את הפה
