בשכל וברוח.
היהודי שכלתן ורוחני יותר מן הגוי.
במשך אלפי שנים, כל עוד שמרנו על אופי יהודי, היינו העם היחיד שכמעט כל בניו זכה לקורטוב של השכלה. כמעט כולם ידעו לקרוא ולכתוב, כמעט כולם ידעו ללמוד קצת.
במשך אלפי שנים מוחם של היהודים נודע כפלא, ולמרות כל הרדיפות, הגיעו תמיד לפסגה בכל מקום בו היו. במדעים, במסחר וברוח.
במשך ההיסטוריה ידועים מלכים שלקחו להם "יהודי מחמד" על מנת שייעץ להם ויקנה להם מחוכמתו. זה החל בנבוכדנצאר שלקח לו את דניאל, חנניה, מישאל ועזריה. זה המשיך בנחמיה של כורש ודרייווש, רבי יהושע בן לוי של קיסר רומי, רבינו גרשום, רש"י, הרמב"ם, רבי שמואל הגיד, דון יצחק אברבנאל, דון יוסף נשיא, רבי יהונתן אייבשיץ וכו'.
מאחר ואולי תזלזל בנתונים שאני מציג על פי מסורת ישראל, אוכל לומר לך שכמעט שליש ממקבלי פרס נובל היו יהודים, באזור השלושים אחוז. לשם השוואה,אחוז היהודים באוכלוסיה העולמית עומד על פחות מרבע אחוז...
הסתכל כמה יהודים יש בהוליווד. כמה יהודים יש בבנק העולמי, כמה יהודים יש במסחר העולמי.
כמה מן המדענים שהובילו את המהפכה הטכנולוגית בשלש מאות השנים האחרונות, היו יהודים. כמה מן השמות הכי גדולים, יהודים...
היהודים היו במשך אלפי שנים אור לגויים. הנחילו לאומות דרכי מוסר. רמת הפשיעה הנמוכה להפליא אצל היהודים תמיד הייתה לשם דבר. כל עוד היינו יהודים. היהודים היו עם הספר ורודפי קריאה. חיפשו אחר תענוגות רוחניים של לימוד, שירה וחגיגות עם המשפחה. התא המשפחתי היהודי החזק, שנעדר בגידות, זימה והיה מלא בכבוד ומוסר.
מאז התאמצו היהודים להיות ככל העמים, רמת הפשיעה עלתה. הרוחניות ירדה. עם הספר הפך לתינוק הבורח מבית הספר. התא המשפחתי התפרק. הכבוד נעלם.
עם כל זה עדיין היהודים תופסים מקום של כבוד בתעשיית ההון העולמית ובמדע.
אבל מתחילים לצוץ הבדלים בין החרדים שעדיין צמודים לאורח החיים הישן, לבין אנשי תרבות "ככל העמים".
אבל במקום שבו יהודים מסיימים את היום בשתיה לשוכרה ובקטטות בבר ככל העמים, אין פלא שיהודי שואל אותי מה ההבדל בינו לבין הגוי...
