האם אסור או מותר להתחתן איתם?מה לרשום להם בסעיף הלאום?האם מותר להם להיות חלק מהקהילה היהודית/ובארץ ישראל?
ושאלה הכי חשובה ,למה ההלכה היהודית מסתפקת רק באם יהודיה במקום המצב היותר אידיאלי והוא ששני ההורים יהיו יהודים?
השאלה שלך מאוד מעניינת!
אני למדתי את הנושא הזה של קביעת יהדותו של אדם ולפיכך אני יענה לשאלתך ע"פ מיטב זכרוני.
כתשובה ניגש קודם כל למקורות, ע"פ דין תורה ההתייחסות ליהדותו של אדם הולכת דווקא לפי האבא ולא לפי האמא,
זאת למדו חכמינו מויקרא כ"ד פסוק י "וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית
וְהוּא בֶּן אִישׁ מִצְרִי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּנָּצוּ בַּמַּחֲנֶה בֶּן הַיִּשְׂרְאֵלִית וְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי"
הנימוק ההלכתי היה שהתורה ראתה לנכון להדגיש לנו שאביו של אותו אדם היה מצרי ולא יהודי ולפיכך יהדותו של אדם מיוחסת דווקא לאביו.
וכך באמת היה מקובל עד תקופת התלמוד.
אבל בתקופה מאוחרת אחרי שהרומאים שלטו בארץ ישראל, הרבה מהם אנסו נשים יהודיות והכניסו אותם להריון,
אז תיקנו חכמים (מהתלמוד הבבלי) שיהדות תלך לפי האמא ולא לפי האבא בשביל לא להרבות גויים בארץ ישראל.
מובן שאין מדובר בפסק שסותר את דעת התורה, החכמים ששינו את התקנות הביאו נימוק מפסוק אחר (שאני לא זוכר אותו)
ודע לך שלאמוראים (חכמי התלמוד הבבלי) עקב קדושתם ומעלתם הגדולה בתורה, היה מותר לקבוע ולהסיק הלכות מתוך פסוקים ודברי תנאים.
והרבה מהדיונים בתלמוד הם מחלוקת כיצד ניתן להבין פסוק זה, או דברי תנאים.
לעניין שלנו, הילדים נחשבים יהודים, אבל לא ניתן לדעת את היחוס של אבא שלהם! ויכול להיות שהוא בכלל מזרע עמון או מואב ולכן מן הראוי הוא
לפסוק שהם ממזרים ופסולי חיתון.