תוכל לפרש אתה לעומק?
הקינה הזאת נכתבה בתהילים בתגובה לגלות בבל וחורבן בית המקדש הראשון.
האכזריות של הצבא הבבלי הייתה בלתי נתפסת..
היו להם שרים שממונים על טבח של אזרחים.. (נבוזראדן רב טבחים) מלשון לטבוח..
עד כדי כך הייתה אכזריותם שהם ניפצו ראשים של תינוקות יהודים על סלעי ירושלים..
אז בספר תהילים נכתבה הקינה הזאת כבקשה ותקווה שהבבלים יעברו בעצמם את מה שהם עוללו ליהודים.
אני כתבתי זאת בהקשר של האירופאים שהיו עסוקים לאורך כל ההיסטוריה ברצח של יהודים.
הפרק המקורי מספר תהילים הוא כזה:
א על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון ב על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו ג כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון ד איך נשיר את שיר יהוה על אדמת נכר ה אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני ו תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי ז זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה ח בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו ט אשרי שיאחז ונפץ את עלליך אל הסלע
