בס"ד
כח טבת תשמ"ח(18.1.88)
הצעת סיעת כך להביע אי-אמון בממשלה בשל הסכנה לעם ישראל מצד סירובה העיקש של ממשלת ישראל לקבל על עצמה עול מלכות שמים.
היו"ר ד בן מאיר:אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר היום:הצעת סיעת כך להביע אי-אמון בממשלה בשל הסכנה לעם ישראל מצד סירובה העיקש של ממשלת ישראל לקבל על עצמה עול מלכות שמים .בבקשה חבר הכנסת מאיר כהנא.
מאיר כהנא:כבוד היושב-ראש כנסת נכבדה."יום חושך ואפלה יום ענן וערפל כשחר פרש על ההרים והפכתי חגיכם לאבל וכל שיריכם לקינה והעליתי על כל מתנים שק ועל כל ראש קרחה ושמתיה כאבל יחיד ואחריתה כיום מר".
חברי הכנסת לא נוכל להתעלם עוד מההרגשה האיומה הנוראה כי הבית בוער וכי עתידם וקיומם של המדינה ושל העם שבתוכה תלויים בסכנה.המדינה שרק לפני עשרים שנה הוללה והרימה למרום קרנה ודיברה בצוואר עתק שלא נבצר ממנה מזימה המדינה של כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזהשגאווה וגאוותנות יצאו מחלב עינימו הגרזן שהתפאר על החוצב בו הצבא שלא היה כוח בעולם המסוגל למנוע ממנו כל פעולה הצבא של "לכוחותינו נגביר נשקנו עמנו מי אדון לנו שגרד שחקים שרדף מהם חמישה מאה ומאה מהם רבבה ירדופו"-פתאום כולם עומדים מול נשים וילדים ערבים שונאים ומרצחים בחוסר אונים בתסכול ביאוש בפחד מהגוי העולה מעלה כאשר אנחנו יורדים מטה מטה.ערבים רוגמים יהודים חיילים ללא פחד.יהודים מפחדים בכבישים בחוצות ירושלים והממשלה-חסרת אונים נבוכה מבולבלת.אין תוכנית אין תשובה לשאלה:מה יהיה?
והמרה השחורה ההרגשה האיומה שהערבים אכזרים הישמעאלים פראי האדם עולים עלינו.וכי חס וחלילה שואה ואסון לאומי רובצים לפתחנו-אוחזות בנו ולא נותנות לנו מנוחה ושלוה.
המדינה החילונית של המנהיגים שהשליכו את הקדוש ברוך הוא אחר גוום ושזרקו את קדשי ישראל את מצוות התורה ואת עול מלכות שמים לפח הגרוטאות עוכרי ישראל שהתערו כאזרח רענן-פתאום הושפלו פתאום הוכו בסנוורים וממשלת המבוללים נבוכה.
אכן יושב בשמים ישחק ה' לעג למו וגבוה ממרחק ידע וקשת גיבורים חתים.לאן נעלמו כל הבטחון העצמי והגאוותנות של כוחי ועוצם ידי?לאן ברחו גסי הרוח הדור החדש דור העברים העוורים דור טהור בעיניו ובצואתו לא רוחץ?דור מה רמו עיניו ועפעפיו ינשאו?
הבית בוער המדינה מתמוטטת העם בבהלה האויב מתקומם יום חרון אף ה' באיום של והסתרתי פני מהם והיה לאכול ומצאוהו צרות רבות וצרות והם-הכופרים אלה שהחליפו קדושה בטומאה קודש בחול סגולה בהתגויות -ככלב שב על קיאו כסיל שונה באיוולתו.
המדינה מתמוטטת וחרון אף ה' בא עלינו והם ממשיכים בחילול קדשי ישראל בטומאת ארץ הקודש ואין לאווילים כל מושג על הקשר בין תועבותיהם לבין התמוטטות המדינה.
חילול שבת בזדון ובפרהסיא אכילת נבלות וטריפות עבודה זרה גילוי עריות שפיכות דמים וכפירה באלוקי ישראל.והקדוש ברוך הוא צווח:"העל אלה לא אפקוד נאום ה' ואם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי".
חברי הכנסת אין זמן. הזמן אוזל ואידינו כסופה בא.
הרעיון עלה לראשונה על דעתי כאשר ישבתי ושיננתי את ספר יונה על בשורת התשובה הכלולה בו.יונה נכנס לנינווה אשר נשלח אליה בשליחות אלוקים להזהיר אותם מפני החורבן הממשמש ובא אם לא יחזרו בתשובה.ובעודני קורא הזדקרו לנגד עיני דבריו של יונה אל העם:"עוד ארבעים יום ונינווה נהפכת".ארבעים.חשבתי לפתע:כמה פעמים שוב ושוב עולה המספר ארבעים בקשר עם החטא ועם עונשו:"ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה".עונשו של עולם שהוצף במים בשל חטאו ארבעים יום.
וכאשר היהודים דור המדבר מאסו בארץ חמדה ובכו את ביתם במצרים גזר ריבון העולמים בזעמו שלא יכנס דור המדבר אל ארץ הקודש ואמר:"ובניכם יהיו רועים במדבר ארבעים שנה".שוב ארבעים.
ועונש המלקות גם הוא של ארבעים:"ארבעים יכנו ולא יוסיף".וכפרת העוונות תהליך ההטהרות ראשיתה בתלמוד תורה שניתנה בארבעים יום בסיני והמשכה במקווה אשר מימיו חייבים להכיל לפחות ארבעים סאה.
ארבעים.אז התפשטה לי המחשבה לא רק שהמושג ארבעים קשור לחטא ולעונש. הוא קשור לאזהרתו של ה' אל החוטא התראה המכוונת למנוע את העונש.יונה מתרה בנינווה על העונש הקרב ובכך ניתנה להם אורכה של ארבעים יום לחפש את נתיבותהם ולשנות את דרכם.וכן במקרה של שני בתי מקדש בתן הקדוש ברוך הוא לעם ישראל אורכה בת ארבעים ארבעים שנה-זמן לחשוב על דרכם זמן לשוב אליו ולהחלץ מעונשם.
בימי מלכות יהודה אמר האלוקים ליחזקאל הנביא:"ושכבת על צידך הימני שנית ונשאת את עוון בית יהודה ארבעים יום-יום לשנה יום לשנה מתתיו לך"אומר רש"י:"מלמד שחטאו בית יהודה משגלו עשרת עשרת השבטים עד שחרבה ירושלים-ארבעים שנה".ארבעים שנה.הקדוש ברוך הוא לאחר ששפך את זעמו על עשרת השבטים פותח בספירה לאחור לקראת יום הדין של בית יהודה שפנה עורף לאלוקיו.
אך ארכה אחרונה ניתנת הזדמנות אחרונה לשוב ארכה בת ארבעים שנה.ונבחר נביא נביא הארכה ירמיהו.וכדברי חז"ל:"טובה היתה מגילת קינות על ישראל מארבעים שנה שנתנבא עליהם ירמיהו".
ובית שני-חז"ל אומרים במסכת יומא:אברעים קודם חוברן הבית לא היה גורל עולה בימין ולא היה לשון של זהורית מלבין ולא היה נר מערבי דולק והיו דלתות ההיכל נתפחות מאליהן עד שגער בהן רבי יוחנן בן זכאי.אמר לו:"היכל היכל מפני מה אתה מבעית עצמך?יודע אני בך שסוף עתיד ליחרב".
ועוד בגיטין:רבי צדוק ישב ארבעים שנה בתענית שלא תחרב ירושלים.
שוב ושוב ארכה בת ארבעים שנה.תקוותנו שהקב"ה שאולי תושמע התראתו האחרונה.
חברי הכנסת ברגע ההוא עלתה במוחי מלוא משמעותו של הרעיון הזה.אם אומנם בימי בית ראשון מלכות ישראל הראשונה ובימי בית שני העניק לנו הקב"ה ארכה בת ארבעים שנה לשוב-היתכן שהדברים אמורים גם במלכות ישראל הלשישית מדינתו?
המחשבה בזאת נמשכת אוחזת אותי לא נותנת לי מנוחה.ככלות הכל הגאולה השלמה הסופית תבוא עלינו באחת משתי דרכים ואין שלישית:"בעתה אחישנה זכו-אחישנה לא זכו-בעתה".
ההבדל בין השנים אינו רק ענין של זמן הוא הבדל איכותי החודר עד לעצם מהות קיומנו.גאולה מוחשת היא הבאה בהוד והדר ללא סבל ומכאוב.אך הגאולה הבאה רק בעתה בכך שהיא באה למרות שאין אנו ראויים לה מלווה חורבן ושנאה רחמנא ליצלן עונש מתאים קודם הישועה המפוארת והסופית.
משוכנע אני שהקב"ה עומד היום ומתחנן מפציר בנו לקום ולהמיר את הגאולה של "בעתה" בגאולה של "אחישנה".לחקור את דרכינו ולשוב אליו.ומשוכנע אני כפי באותה מידה בדיוק כפי שנתן לנו בעבר פעמיים ארכה של ארבעים שנה כך גם היום קיבלנוה מידיו.
ארבעים שנה ארבעים שנות התראה ארבעים שנות אזהרה ארבעים שנות הזדמנות ההזדמנות האחרונה.ארבעים שנה אולי לא בדיוק אולי עוד שנה עוד שנתיים עוד כמה אך התקופה ברורה.ארביעם שנות ארכה ארבעים שנות זעקה אל הלב מאת אבינו שבשמים.הזדמנות אחרונה למנוע אסון מיותר ולהביא את הגאולה השלמה הסופית בהוד ובהדר.כי בל נטעה הנס העצום של שיבה לארץ והקמת מדינה יהודית בוודאי זאת ראשיתה של הגאולה השלמה אך לא אחריתה.הסוף האמיתי עידן ההוד ימות המשיח יבוא עלינו בפאר ובהדר אך ורק אם נדבוק בכלל הגדול:"אם בחוקותי תלכו ונתתי שלום בארץ".זהו החוק הבלתי משתנה של עם ישראל חוק הברזל ואין ממנו מפלט.גורלו של היהודי אם עתידו מזהיר או משחיר אם יהנה משלום או יחיה זוועות תלוי אך ורק בדבוקותו בתפקידו במשימתו בשליחותו בעולם הזה-בהרכנת ראשו ושיעבוד רצונו לעול מלכות שמים.
"אם בחוקותי תלכו-ונתתי שלום בארץ ואם לא תשמעו לי-והפקדתי עליכם בהלה".בהלה-בהלה של היום טרור של היום.זוהי הברירה הברירה היחידה כל היתר הואהבל וריק.והזמן אוזל וההכרעה בידינו.הקב"ה מתחנן לפנינו לקבל עלינו שוב את עול המצוות-"שובו אלי נאום ה' צבאות ואשוב אליכם"."היום אם בקולו תשמעו".היום ממש היום אם בקולו תשמעו.
אין לנו הבינה להבין העיינים לראות הרצון לרצות לראות?האם נבין כי רק דבוקותנו באמונה ובבטחון באמונה שלמה בקב"ה תביא את הגאולה?האם תחזינה עינינו את המשיח ללא אסון ללא שואה?האם נפגין ונוכיח את אמונתנו בדרך האפשרית והיחידה-על ידי מעשים קשים ביותר לעתים אף מסוכנים ביותר ובוודאי מעשים כגון שבת וכשרות והלכה בוודאי ובוודאי.אבל חוץ מאלה מעשים העומדים מול האומות בלי כל חשש ללא פחד מהגוי מעשים המחבקים ואוחזים את ארץ- ישראל כולה-להרחיק מכאן את הערבים ללא פחד להוציא מהר הבית להוריד משם את המוסלמים ללא פחד.את אלה רוצה הקב"ה בעוד ארבעים השנים אוזלות.
יהודים אם אמנם דברי אמת אזי סירובנו להקשיב אינו רק ענין של "מותרות"-הוא חורבן חס ושלום.ואם אמת שארבעים השנים התחילו בקום המדינה-כמה שנים נותרו?במו עינינו אנחנו רואים מדינה מתמוטטת מתפוררת לא יודעים מה יהיה אם מחר אכן תהיה מדינה לא יודעים מפחדים יורדים מהארץ.
הקב"ה אמר:"העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ החיים והמוות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך".
יהודים יקרים יהודים עוורים מוכים בסנוורים אנו מדברים על חייכם על חיינו על חיי זרענו בנינו ונכדינו.בחרו בחיים אך מהר לא נותר זמן רב ארבעים השנים אוזלות.
אני מציע אי-אמון לממשלה של קטנים של גמדים וננסים שהשליכו את המצוות לאחר גום מבולבלים מתבוללים.רבותי לא בכוח ולא בעוצם ידי רק בעזרת השם בתשובה. ואז בוודאי נוציא את הערבים נגרש אותם בוודאי.ואז אם נעשה מה שהוא רוצה בעזרת השם הוא יעשה מה שאנחנו דורשים ממנו.
