זה הרבה יותר מזה.
א. בשביל שסנהדרין קטנה (בית דין ובו 23 דיינים) יוכלו לדון דיני נפשות, צריך שסנהדרין גדולה (בית הדין העליון של העם היהודי. מונה שבעים ואחת זקנים.) תשב בלשכת הגזית בבת המקדש בירושלים.
ב. סנהדרין שיוצא לה לדון אדם למיתה יותר מפעם בשבע שנים, ויש אומרים יותר מפעם בשבעים שנה, נקראת בית דין קטלנית. לכן, לקראת סוף תקופת בית שני, עקב ריבוי העבריינים (עוברי דין תורה) והרציחות, על מנת שלא יצטרכו לפסוק יותר מדי דיני מיתה, פרשו סנהדרין הגדולה מלשכת הגזית ועברו למקום אחר.
בימינו שני התנאים מפריעים. א. אין בית מקדש ולשכת הגזית להושיב בתוכם סנהדרין. ב. יש כל כך הרבה אנשים שמגיע להם עונש מוות, שגם אם הייתה סנהדרין, הצעד המתבקש היה לפרוש מלשכת הגזית.