אם לא היינו חותמים את הסכם השלום המביש עם המצרים (שהיה חילול ה' גמור - השלכנו את המתנה
שקיבלנו מהקב"ה, כשקית זבל תמורת נייר טואלט שנקרא הסכם שלום.)
המצרים היו קורסים טוטאלית, עם כלכלה נחשלת כשלהם ואחוזי אבטלה מטורפים -
התמיכה האמריקאית (בעקבות הסכמי השלום) בכסף ונשק איכותי היא זו שהחזיקה אותם בחיים.
וכמובן התיירות שגדלה.
מלחמת יום הכיפורים הייתה הצעד הצבאי האחרון שהם יכלו לעשות (מעין קרב קורסק של מלחמת העולם השנייה)
אחרי שהם הובסו כמו שהם הובסו לא הייתה להם יכולת לנהל איתנו עוד מלחמה מקיפה.
ללא הבגידה הנוראה של הרשע אנטיוכוס בגין, המצב היה נשאר כמו בגבול עם סוריה - שקט תעשייתי.
ומה התוצאות של הסכם "השלום" עם הפראי אדם האלה:
במישור הכלכלי:
אומנם אנחנו מקבלים כמה פרוטות מהאמריקאים מידי שנה, אבל זה כאין וכאפס
מתוך מה שהיינו מקבלים מתוך נכסי הגז והנפט (רק תחשוב על המליארדים שאנו נתנו למצרים עבור גז ונפט שבה מהשטח שמסרנו)
במישור המדיני - צבאי - ביטחוני:
הפסדנו ובגדול, תשווה בין צבא סוריה לצבא מצרים..
ללא הסכם השלום המביש הצבא המצרי היה היום עם כלים סובייטים מחלידים..
הצבא המצרי של היום מתהדר בכלי נשק אמריקאים מעולים, והוא חמוש מכף רגל ועד ראש.
בנוסף הבאנו את המצרים לפתח ביתנו ואין יותר מרחב עצום של הגנה (שזקוק לנו בארצנו הקטנה כאוויר לנשימה)
קיבלנו מאות אלפי מסתננים משטח סיני.
העשרנו את החמאס במגוון כלי נשק איכותיים שנורים לשטח ישראל (מוברח מסיני)
והסכם השלום הזה יתנדף כבלון בלי אוויר, האחים המוסלמיים על סף שליטה במדינה,
ומי שמחזיק את החולה הגוסס הזה שנקרא חוזה השלום זה חונטה צבאית מזדקנת שהעם המצרי
מתאב ושונא.
אז איך אפשר לחשוב שהרווחנו משהו ממכירת היהלום שנקרא סיני בעבור נזיד עדשים.
