בדו"ח של ההסתדרות הרפואית בישראל נכתב כי יש לווסת את כמות המטופלים ולמנוע מצב בו בית חולים אחד עובד בעומס עצום ולעומתו בתי חולים אחרים. עוד צויין, כי פרט לבית החולים בנהריה, אף בית חולים בצפון אינו ממוגן. משרד הבריאות: קיבלנו שבחים על התפקוד במלחמה.
ההסתדרות הרפואית בישראל גיבשה לאחרונה דו"ח חמור על תפקוד מערכת הבריאות בתקופת מלחמת לבנון השנייה. בדו"ח שנחשף אמש (יום א') בערוץ 2 נכתב כי "בבדיקת תפקוד מערך בתי החולים בתקופת המלחמה מצאנו שתי בעיות מרכזיות. האחת, סוגיית פרופיל המטופלים וויסות המאושפזים, השניה, שאלת מיגון מוסדות אלה".
בדו"ח נכתב כי "לקח חשוב שיש ללמוד בעקבות המלחמה, הוא הצורך בגורם אחד המסוגל לווסת את כמות המטופלים ולמנוע מצב בו בית חולים אחד עובד בעומס עצום ולעומתו בתי חולים אחרים, באותו אזור ממש, עובדים כרגיל ואף בעומס נמוך מהרגיל". זאת לאחר שבבדיקה שערכו מחברי הדו"ח עולה כי בבית החולים רמב"ם בחיפה נקלטו 747 פצועים במלחמה, בעוד בבית החולים "כרמל" בחיפה לא נקלטו כלל פצועי מלחמה הן מקרב האזרחים והן מקרב החיילים.
"באין יד מכוונת המקיימת ויסות נכון, עבד בית החולים 'רמב"ם' בעומס עצום, אשר בקלות יכל היה להצטמצם על ידי גורם, שהיה נותן את הדעת ומעביר לבתי חולים אחרים, דוגמת 'כרמל', חלק מהחולים", כתבו מחברי הדו"ח. "ויסות מטופלים בכלל והפניית מטופלים רבים, לרבות נפגעים, לבתי החולים במרכז, נדרש בעת ההיא לאור העובדה שחיפה, על בתי החולים שלה, הייתה נתונה להפגזות לאורך מהלך המלחמה, וכך, לא רק הפצועים והמטופלים היו בסכנת היפגעות מטילים, אלא גם בני המשפחה הרבים שהגיעו לשהות ליד מיטות יקיריהם בבתי החולים".
עוד נכתב בדו"ח כי "בית החולים היחיד באזור הצפון הנהנה ממיגון הוא בית החולים נהריה, שם פועל במתחם המקלט 'בית חולים חירום', המכיל 400 מיטות ומסוגל לספק את כלל השירותים הניתנים באופן רגיל בבית החולים. בהמלצות הדו"ח המתייחסות לנושא זה נכתב: "יש לבצע באופן מיידי הערכה של רמת הסכנה בין בתי החולים ובתוכם ולהתחיל מייד במיגונם. במקביל, יש לבחון אפשרות של בניית מבנים תת-קרקעיים, היכולים לשמש כבתי חולים בתקופת מלחמה, בדומה לבית החולים בנהריה".
מחברי הדו"ח ציינו כי לא מדובר בדו"ח של ועדת חקירה וכי אינם מפנים אצבע מאשימה כלפי אף אחד מהגורמים. את ההחלטה לרכז את הממצאים בדו"ח קיבלו בהסתדרות הרפואית לאחר שהוצפו בפניות רבות של רופאים בקהילה, בבתי החולים ובצבא במהלך המלחמה ואחריה.
בנוסף, בדקו מחברי הדו"ח את נושא הטיפול בחיילים הפצועים שפונו לבתי החולים. "חיילים שהיו זקוקים לניתוחים חוזרים נדחו לשעות אחר הצהריים, בהוראת ההנהלה, על מנת לבצע את הניתוחים שנקבעו מראש בבוקר. מנגד, במקרים רבים הורדו חולים אלקטיביים משולחן הניתוחים, על מנת לפנות מקום לפצועים קשים שהגיעו מהשטח. חולים אלו נזקקו להנשמה מלאכותית עד שנסתיימה השפעת ההרדמה. אחד החולים הוצא מחדר הניתוח תוך שהוא מורדם ומונשם עם קטטר".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "משרד הבריאות קיבל שבחים רבים על תפקוד מערכת הבריאות בקהילה ובבתי החולים במהלך הלחימה בצפון. מרגע שהסתיימה הלחימה עוסק משרד הבריאות בהפקת לקחים והוא אף ביצע מספר גדול של תרגילים ותחקירים. במשרד הבריאות הביעו תמיהה על העברת הדוח שבעה חודשים לאחר סיום האירועים".
עוד ציינו במשרד הבריאות כי "התמיהה כפולה לאור העובדה שכל הפעולות במהלך הלחימה תואמו עם אנשי ההסתדרות הרפואית, מנהלי הקופות בתי החולים, פיקוד העורף וקצין רפואה ראשי".
נושא: דו"ח: עומס ובעיות מיגון בבתי החולים במלחמה (נקרא 1740 פעמים)