תן לנו איזה חידוש
אני אביא לך פה חלק קטן ממה שלמדתי היום בספרו של מו"ר :
מיתתם של רשעים עדיפה לאין שיעור על מיתתם של צדיקים, וביעור הרע מן העולם עולה לאין שיעור על ביעור הטוב. ואדרבה, כאשר הקב"ה מבער את הרע ואת הרשע מן העולם, אינו עושה חסד רק עם הצדיק והחף מפשע, אלא גם עם הרשע. חסד עושה הקב"ה עם הרשע כאשר הוא מבערו מן העולם, כי בכך הוא מונע ממנו להרשיע ולהוסיף על חטאו, ועל ידי זה יושפע לו שפע רב כדי להקל על עונשו לעולם הבא. כך ראינו אצל חנוך, שכתוב בו (בראשית ה:כד): "ויתהלך חנוך את האלקים ואיננו כי לקח אותו אלקים". וז"ל המדרש (בראשית רבה כה:א): "חנוך חנף היה, פעמים צדיק פעמים רשע, אמר הקב"ה: עד שהוא בצדקו אסלקנו". וזאת הכוונה האמיתית והסופית של חז"ל במאמרם שהבאנו לעיל: "מיתתן של רשעים הנאה להם והנאה לעולם". הנאה לעולם שאין מציקים לו, והנאה להם כי הקב"ה מצילם מידם של עצמם.
