לא חשובה - לאמר שיחזרו לשלום (עדיף מבחינת היהדות שמברכים אדם כשיוצא וחוזר)
------
בקשר לויכוח המתנהל . מאמץ אנושי הוא חשוב , כי פרקטית הקב"ה דורש זאת מאיתנו . אסור לסמוך על הנס .אבל בוודאי שזה תודות לקב"ה . האמת האובייקטיבית היא שצה"ל במלחמת השחרור היה חלש מידי מכדי להגיע להישגים שהגיע. אין שום ספק שמהבחינה הזאת ללא עזרת הקב"ה היינו מדברים כנראה לא ערבית, אלא בשפת הדגים...
אבל גם הכח שיש לנו היום (ואין ספק שמבחינה טכנולוגית ,אימון וכו' ,אנחנו בהרבה הרבה מעל הערבים) ,הוא גם מהקב"ה.
בכל אופן , אחזור לראשית דברי , מאמץ אנושי במלחמה הוא חשוב בהחלט ... ויש ראיה מהתנ"ך . לאחר המפלה של שאול ובניו עליהם השלום בהפסד של ישראל בקרב נגד הפלישתים בגלבוע , דוד המלך עליו השלום מקונן ודורש( שמואל ב פרק א) "וַיְקֹנֵן דָּוִד אֶת-הַקִּינָה הַזֹּאת עַל-שָׁאוּל וְעַל-יְהוֹנָתָן בְּנוֹ. וַיֹּאמֶר לְלַמֵּד בְּנֵי-יְהוּדָה קָשֶׁת הִנֵּה כְתוּבָה עַל-סֵפֶר הַיָּשָׁר" פסוקים יז-יח
הדבר הראשון שדוד אומר בקינה , זה שבני יהודה צריכים ללמוד קשת היטב ,כדי שמפלה כזאת במלחמה לא תקרה שוב. עכשיו כמובן שהקב"ה קובע מה יקרה במלחמות. אבל אנחנו צריכים לעשות מאמץ אנושי,ולא סתם חפיף,אלא ללמוד היטב .
כמובן שהדרישה היא לעשות ככל הניתן ,אבל בבוודאי שיוצאים למלחמה אחר כך בלי חשש ועם סמיכה על הקב"ה ,העיקר שעושים מה שיכולים,במה שיש, והשם יעזור . זאת אומרת, אם חס וחלילה חסר ציוד או אין מספיק נשק וכו' ,כמו שהיה במלחמת השחרור , זה לא סמיכה על הנס לצאת ולהלחם, כי עשינו מה שיכולנו במה שהיה לנו ,ומכאן שיצאנו מסמיכה על הנס . כי בוודאי שלא הנשק קובע ,אלא הקב"ה "אִם-השם לֹא-יִשְׁמָר-עִיר, שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר. " תהילים קכז פסוק א בלי השמירה של השם , השמירה של האדם לא שווה דבר.
