בס"ד
משפחה יהודית שנסעה בליל תשעה באב בכפר השילוח, הותקפה בידי המון ערבי. הבעל נגרר מהרכה, הוכה מכות נמרצות ונשקו נחטף. כל זאת במרחק מטרים ממחסום המשטרה בשער האשפות ולעין מצלמות האבטחה.
גדי ושרה זרביב המתגוררים במעלה רחבעם בגוש עציון, נוהגים כבר מספר שנים לנסוע לקריאת מגילת איכה בליל תשעה באב בשכונת החושן שבהר הזיתים. את ליל תשעה באב האחרון לא ישכח גדי לעולם. בדרכם להר הזיתים, הותקף רכבם בידי המון ערבי שיצא מתפילות חודש הרמאדן במסגדי הר הבית. זרביב נגרר מרכבו על הכביש לפינה נסתרת, והוכה מכות נמרצות. כל זאת לעיני אשתו ההמומה שנותרה ברכב עם ביתם התינוקת.
"כמו בכל ליל תשעה באב היו עומסי תנועה כבדים באיזור העיר העתיקה. השנה יצא גם חודש הרמאדן באיזור תשעה באב והעומס רק התגבר", סיפר זרביב לקול היהודי.
"החלטנו לנסוע דרך ציר עיר דוד לכיוון הר הזיתים. הרחוב היה עמוס בהמון ערבי שיצא ממסגדי הר הבית. היה פקק תנועה ועמדנו דקות ארוכות במקום. כשהיינו כחמישים מטר מהכניסה למרכז המבקרים של עיר דוד, הבחנתי בילד ערבי שעובר בין המכוניות ובודק. אם זה היה רכב יהודי הוא צעק "יאהוד".
"אחרי מספר שניות הוא שלף חזיז גדול, הצית אותו וניסה ללא הצלחה לזרוק אותו לתוך הרכב דרך החלון. אחרי דקה הוא הגיע שוב מאחורי הרכב וראיתי שהוא בא לדחוף לנו לחלון חזיז נוסף".
זרביב יצא מהרכב על מנת לצעוק על הילד שיתרחק מהרכב. "בלי להתבלבל, הילד פשוט רץ לעברי והתנפל עלי". זרביב עצר את הילד המתנפל, ונראה כי רק לכך המתינו כל הערבים שמסביב. תוך שניות הוטל זרביב אל הכביש, כאשר עשרות ערבים מכים אותו קשות. "אגרופים לראש, ובעיטות לבטן ולפלג גוף תחתון".
זרביב נגרר על הכביש לנקודה נסתרת, משום שבמרחק קצר מהמקום, קיים מחסום משטרתי קבוע. בגלל ליל תשעה באב הוא היה מעובה בכוחות נוספים של מג"ב ומשטרה, והאיזור כולו מכוסה היטב במערך של מצלמות אבטחה.
"השכיבו אותי בין מספר מכוניות והמשיכו להכות אותי והרבה יותר חזק", משחזר זרביב, בקול נמוך שמסגיר את הקושי להיזכר בדקות הקשות שנמשכו כנצח. כשהבחינו התוקפים כי זרביב הפצוע מנסה לשלוף את האקדח, הם כיוונו את המכות לאיזור המותניים. אחד הערבים שלף את האקדח ובעט אותו מתחת לאחד הרכבים הסמוכים.
בשארית כוחותיו זינק זרביב והגיע לאקדח. "הערבים התרחקו במהירות ואמרו לי "תברח תברח". צלעתי פצוע ומדמם לרכב בו נותרו אשתי וביתי, והתקדמנו ממש מטרים ספורים רק כדי לגלות מחסום משטרתי ", הוא אומר. "אני בטוח שהמשטרה ראתה שיש מהומה רצינית, גם אם לא ראו ממש כל פרט, בפרט לאור התגובה האטומה שקיבלתי מהם".
זרביב הפצוע יצא מהרכב ואמר לשוטרים כי ערבים תקפו אותו וניסו לגנוב את נשקו לפני שתי דקות בלבד. "תיגשו לקישלה ותגישו תלונה. יש מצלמות והכול מצולם", אמרו השוטרים לבני הזוג ולא טרחו לגשת למקום האירוע לחפש חשודים או להראות נוכחות.
בתחנת הקישלה בעיר העתיקה, הפנו השוטרים את הזוג זרביב לפנות למשטרת שלם. הסברתי להם שאני פצוע ולא יכול לנסוע למשטרה, אלא צריך להתפנות לבית חולים. השוטרים אמרו לזרביב שייסע לחדר מיון ושוטרים יגיעו לגבות ממנו עדות בבית החולים.
בהוראת האורטופד נשלח זרביב למנוחה כפוייה בת שבועיים, בהם נמנע ממנו לשוב לעבודתו כמדריך טיולים, דווקא בעונה הבוערת של החופש. בגלל הכאבים והפצעים בגב הוא לא יכול לשאת אפילו תיק גב. (בשל צנעת הפרט לא הבאנו תמונות נוספות של הפציעה).
מזרביב נגבתה עדות מפורטת בבית החולים, וכך גם מאשתו. עד היום, שבוע לאחר האירוע, לא קיבל זרביב שום מידע מהמשטרה ושירות הבטחון הכללי שאספו במהירות את הצילומים בעיקר בגלל ניסיון חטיפת הנשק, לגבי התפתחות החקירה. "אני רואה את זה כחלק מאי האונים, כחלק מההתנהלות של המשטרה באירוע עצמו, בו התבצע לינץ' ביהודי במרחק יריקה מכח משטרתי גדול".
"ליל תשעה באב, חמש דקות מהכותל המערבי", מסיים זרביב, ספק קובע ספק שואל. "איפה אנחנו בסיפור הזה".
http://www.hakolhayehudi.co.il/?p=12668חזון שמתגשם. הידד למדינת היהודים.