העיתון "דר שפיגל" דיווח שבעיר בד דוברן, בה תיערך ביוני ועידת ה-G8, "שכחו" לבטל את תואר אזרחות הכבוד שהוענקה להיטלר ב-32'. אך העיירה לא לבד.
אלפי ערים גרמניות העניקו לצורר הנאצי אדולף היטלר תואר "אזרח של כבוד" במהלך חייו. רובן מיהרו לבטל את התואר לאחר 1945, עם נפילתו של הרייך השלישי, אך כמה שכחו לעשות כן, ובושתן נגלתה לציבור. כך היא גם העיירה בד דוברן, בה תתכנס ועידת ה-G8 בחודש יוני הקרוב.
בד דוברן עדיין צריכה להתרגל לעובדה שהיא נמצאת מתחת לאור הזרקורים הבינלאומי. ביוני הקרוב יתכנסו ראשיהן של שמונה המדינות המתועשות.
המובילות בעיירה הישנונית במזרח גרמניה, כדי לדון בנושאים גלובליים במהלך ועידת ה-G8. אך תשומת הלב המוגברת הוציאה לאור עובדה מטרידה שהינה ככתם בעברה של העיירה: אדולף היטלר, הפרסונה נון-גרטה המובהק, נמנה על אחד מאזרחיי הכבוד של העיר.
העיתון הגרמני "דר שפיגל" מדווח כי בשנת 1932 העניקה מועצת העיר לדיקטטור את התואר כמחווה, אך בניגוד לערים אחרות שביטלו את התארים שהעניקו להיטלר, היא מעולם לא טרחה לבטל אותו באופן רשמי. הנושא עלה לכותרות בשל הכינוס הצפוי של ראשי המדינות המתועשות. המסמכים המאובקים בארכיון העירייה קיבלו משמעות חדשה. ראש העיר, הרטמונט פולזין, מקווה כי על אחד מהם תסומן המילה "מבוטל", אך אין ברשותם די כסף או זמן לחיפוש יסודי ומעמיק בגנזך, עד לוועידת ה-G8.
בתגובה לשאלה הגדולה כיצד מסוגלת עיר גרמנית להזניח חומר נפץ פוליטי כמו שבחים לדיקטטור הנאצי זמן כה רב, אמר ראש העיר כי ההנחה הרשמית היתה כי מדובר ב"תיק סגור", וכי התואר התפוגג עם מותו של היטלר בשנת 1945, אך מומחים משפטיים מטילים ספק בדברים.
כעת, פוליטיקאים מקומיים מעוניינים להציג לעולם הרחב כי הם רציניים בנוגע לכשל בעברם, וקבעו דיון בנושא בעירייה לתאריך 2 באפריל. "אנחנו צריכים להביא את הנושא הזה לסיום", אמר חבר מועצת העיר הנינג וון-סטורץ'.
הטרנד הלאומי: אזרחות כבוד להיטלר
המקרה של בד דוברן הינו רחוק מלהיות יחיד מסוגו: רודיגר שולץ, שחקר את הנושא, טוען כי מתן אזרחות של כבוד להיטלר על-ידי ערים גרמניות היה טרנד לאומי תחת שלטונו של העריץ, במיוחד בשנים הראשונות. "כשהיטלר עלה לשלטון בשנת 1933 כל המדינה לקתה בשיגעון", הוא אמר. "כולם רצו לתת לו תואר אזרחות של כבוד ואף אחד לא רצה להיות האחרון".
למעלה מ-4,000 ערים העניקו לדיקטטור הנאצי את התואר ליום הולדתו ה-44, בתאריך 20 באפריל 1933. חמש שנים מאוחר יותר התפתחה אופנה זו בשנית, לאחר שאוסטריה וחבל הסודטים הצ'כי סופחו לגרמניה. שבע שנים מאוחר יותר השתנה המצב: עם תבוסת הנאצים בשנת 1945, נהפכה מנייתו של היטלר עם אזרחי הכבוד לטאבו חמור.
רוב הערים - כמו ברלין לדוגמה - ביטלו את התואר באופן מיידי. אך במקומות אחרים נשארו השרידים מימי הנאצים זמן רב יותר. למשל, מועצת העיר אשרסלבן, שם
חקר שולץ את הנושא, ביטלה את התואר רק בשנה שעברה.
כמו בד דוברן, אשרסלבן ממוקמת במה שהיה הרפובליקה הקומוניסטית-דמוקרטית הגרמנית, עובדה שמסבירה בחלקה את השיכחון הבירוקרטי בעיר: גרמניה המזרחית החשיבה את עצמה כמדינה אנטי-פשיסטית מובהקת, ולא קשרה עצמה פוליטית או חוקית לרייך השלישי ששלט קודם לכן. התחושה של התחלה מחדש היתה כה חזקה, עד כי איש באשרסלבן לא העלה במחשבתו כי יש לבדוק בעברה הנאצי של העיירה.
הדבר נבדק ונמצא רק בשנות ה-80, לאחר שכמה היסטוריונים בדקו את יחסיה של העירייה עם היטלר. ארכיונאים מקומיים חיפשו אחר מסמכים ישנים, וגילו כי הדיקטטור עדיין נמנה כאזרח כבוד של העיר. אולם, גם אז לא נעשה דבר בנידון. "איש לא נרעש מהממצאים, לאיש לא באמת היה אכפת", אמר שולץ. "התחושה הכללית היתה כי לא היה לזה קשר אלינו יותר, אז לא היה צורך לבטל את התואר".
ביטול אחרי 73 שנים
הנושא בא לסופו רק בשנה שעברה: בינואר 2006 הפכה העיירה הסמוכה ביטרפלד למעורבת בשערורייה תקשורתית, לאחר שפרסמה את היטלר ברשימת אזרחי הכבוד באתר האינטרנט שלה, ככל הנראה כתוצאה מאי-תשומת לב. לאחר הסערה הציבורית, הסירה ביטרפלד במהירות את הדיקטטור מעל דפי הרשת ורשימת אזרחי הכבוד, ולחצה על אשרסלבן ללכת בעקבותיה.
לבסוף חתמה אשרסלבן את הנושא במרס 2006, בהחלטה של מועצת העירייה. 73 שנים אחרי שהעניקה העיר את תואר הכבוד לרודן עבור "הישגים לתקומה הלאומית של ארץ האבות הגרמנית", היא ביטלה אותו על בסיס "תרומתו לרצח העם היהודי באירופה ולמלחמת ההשמדה נגד הקהילה הבינלאומית".
קלאוס הס, היסטוריון ואוצר תערוכה במכון לתיעוד הסוציאליזם בגרמניה הפוסט-נאצית, סבור כי קיימים מקרים דומים רבים, בשל המספר הנרחב של אזרחויות כבוד שקיבל היטלר. אך הוא הדגיש כמובן כי מדובר בנושא שולי שנבע משלטון הנאצים. "משתפי פעולה נאצים רבים עזבו אחרי המלחמה מבלי שנעשה להם, וקורבנות רבים מעולם לא קיבלו פיצוי הולם על סבלם", אמר.
"גרמניה מעדיפה לטאטא את עברה מתחת לשטיח"
אפילו מחוץ לגרמניה עדיין נחשב היטלר לאזרח של כבוד: למשל בעיירה הצ'כית קרלובי וארי שבעבר השתייכה לגרמניה. לדברי שולץ, התואר ניתן לצורר כאשר העיירה היתה תחת כיבוש נאצי, אך הוא מעולם לא בוטלה על-ידיד הרשויות הצ'כיות. זאת, משום שהן אינן חשות אחראיות לדבר שהינו חלק מהעבר הגרמני של העיר.
אך כיום נדמה כי מדובר בנקודת תורפה. "זהו נושא רגיש במיוחד", אמר לוקאס פוקורני ממועצת העיר ל"דר שפיגל". "כל שאני יכול לומר זה שהיטלר ביקר בעירנו בעבר, אך איני בטוח אם הוא עדיין נמנה ברשימת אזרחי הכבוד".
יורגן לנגוסי, עורך של שני אתרי אינטרנט שמתעדים את השואה והרייך השלישי, אמר כי הוא מסוגל להבין את היעדר הרצון לפתוח את הנושא לדיון. "אני בטוח שרוב העיריות רוצות להרחיק את עצמן מהדבר", אמר. "אך אולי הן מעדיפות לא לבטל את האזרחות של כבוד מתוך פחד שיטען כי הן עוסקות בנושא יתר על המידה".
לנגוסי טוען כי הנושא מדגים כיצד מתמודדת גרמניה עם עברה הנאצי. לנגוסי מדבר על "תרבות ההכחשה" הנפוצה במדינה בנוגע לנושאים שנויים במחלקות כמו אזרחויות הכבוד שהוענקו להיטלר. "גרמניה מעדיפה לטאטא את העבר מתחת לשטיח", אמר.
