במיוחד לחובב הטנק הנאצי פאנצר

[El Blanco]

חברתו של פאנצר, רועי גיארי (כן, כן: רועי גיי-ארי), מספרת: איך היהודים פוצצו אותנו, השפילו אותנו וכמעט הרגו אותנו

מזהיר מראש, פוסט זה לא אובייקטיבי. מסופר פה על חוויות שעברתי שחלק מכוחות הבטחון.
אני לא מסכים עם שום פעולה של נוער המתנחלים. ואני מקלל אותם הרבה בפוסט. לידיע...

הייתי רוצה לציין משהו לפני שאתחיל, אאסוף עצבים, ואתחיל לקלל.
אין לי שום כוונה לפסול שום סוג של אידיאולוגיה, לא משנה עד כמה קיצונית היא תהייה. מדובר בהבנת העולם של אותו אדם, ורק הוא יכול להחליט עד כמה הדבר צודק.
ובנוסף, אני עומד לספר לכם כמה דברים שלא הראו בחדשות. קצת אמת לשם שינוי.
וחבל שכולם מאמינים לכל דבר שמקרינים בטלויזיה. כי אם זה באמת היה ככה, אז כולם היו צריכים להסכים עם התקשורת הבינלאומית, שישראל היא הרעה, ושהפלסטינים הם רק מסכנים שאוכלים חרא בלי סיבה...

אז ככה, ביום חמישי לפני שבוע, המפקד שלי קרא לי להכנס אל משרדו.
"רוי, אתה עולה לתגבר כחלק מכוח מבצעי שיפנה את עמונה." הוא אמר לי.
"אה, כמו ההתנתקות? אין בעיה. אני כבר רגיל לזה."
"אז זהו" הוא אמר לי, "זה לא קשור בשום צורה להתנתקות. פה בסך הכל מדובר בהריסת מבנים לא חוקיים."

כנראה שיש אנשים שלא הבינו את זה..
בג"צ החליט להוציא צו הריסה ל9 בתים לא חוקיים, בדיוק כמו שקורה בתל אביב מדי יום. אני לא פעם ולא פעמיים דאגתי שצוי הריסה של בתים בת"א יעברו חלק. לא היה אמור להיות פה שום פן פוליטי, הרי מדובר בשטח פלסטיני שעליו נבנו בתים. (ואפילו לא גרו בהם אף אחד)

לפחות ככה חשבתי. מסתבר שהזרם הקיצוני של נוער המתנחלים לקח את העניין קצת קשה. מספיק קשה כדי לזרום לשם באלפיהם, ולבצר את המקום כאילו שעוד רגע פורצת מלחמה.

אני מבחינתי הגעתי לאימונים לקראת צו ההריסה כמה ימים לפני כן, ביום ראשון. היינו בבסיס כלשהו בדרום. שם התאמנו על תרגילים כנגד הפרעות סדר.
אני עוד מימי ההתנתקות הבנתי שכל האימונים האלה לא עוזרים. ברגע האמת, הכל נהייה כאוטי מדי ודברים מתבלאגנים.

בחיים שלי לא קפאתי כלכך. התנור באוהל לא עבד, וישנתי עם מספר שכבות של בגדים.
הלו! מדובר בי! אם אני אומר שכלכך קר שלא יכלתי לעמוד בזה, זה אומר שהיה ממששש קר.

האימונים היו אינטנסיבים. אבל החליטו גם לפנק אותנו בשטויות כמו סיור לימודי של ידיעת הארץ. וואט דה פאק??? כן כן, טיילנו שעות במערות מימי המכבים...
ולא לשכוח את הופעת להקת מג"ב (כן כן זה באמת קיים) ששרו לנו שעות שירי מזרחית ולא נתנו לאף אחד לישון.

ביום לפני הפינוי, אמרו לנו לישון הרבה כי נהייה ערים כל הלילה. כמה חבל שלא נתנו לנו לישון עם כל "הפינוקים" האלה.
בערב כבר היינו מוכנים, עם קסדה ואלה ביד, ושכבות על גבי שכבות של בגדים.
הגענו בסביבות 22:00, ובגלל שהמתחלים חסמו את הכבישים בצמיגים בוערים וסלעים, היינו צריכים לעשות עיקוף קטן של כ3 ק"מ ברגל על ההרים מסביב. כבר בהליכה נפצעו לנו 2 אנשים מהכוח, שהתדרדרו מהסלעים.

הגענו בסוף לעמונה, בשביל של אלפי שוטרים עם סטיקלייטים ירוקים. זה היה ממש מגניב וחבל שלא הצלחתי לצלם את זה בגלל החושך..
כבר בעלייה לשם, ראיתי מג"בניק שוכב על הריצפה, כל פרצופו מפורק ומלא בדם.
התארגנו ועמדנו מוכנים לפינוי. מולינו, אלפי נערים עם שנאה בעיניים, וסלעים בידיים.
כ20 דקות פשוט עמדנו וספגנו מטח של אבנים וסלעים על הראש. לשוטרים לידי נשברו מרפקים בגלל האבנים, ואז הבנו שלולי הקסדות, הרבה מאיתנו כבר היינו מתים באותו לילה, כולל אני. כוסאמק.
עד שהחליטו לשלוח את הפרשים, היינו פשוט מטרות. וכולם, כווולם חטפו אבנים.
הפרשים הסתערו פנימה וחבטו באלות את כל זורקי האבנים. זה היה חתיכת הקלה לראות את זה, כי האבנים כבר לא עפו עלינו. לצערי, הם כן המשיכו לכיוון אחר. הפרשים אכלו כלכך הרבה מכות, ומתוך 6 הסוסים שהיו שם, 2 נפגעו עד כדי כך שהם היו צריכים לסגת בחזרה. המתנחלים אפילו הכינו חבל ומתחו אותו ברגע שאחד הסוסים התקרב. מסכן, באמצע הלילה לא ראה את זה ונכנס בחבל עם הצואר.
אני רוצה הרגע לציין שאני מוסר את איחולי ההחלמה שלי לכל נפגעי כוחות הבטחון. גאה בכם, עמדתם חזק.

היינו מוכנים להסתער פנימה, ולהרגיע קצת את ההתקהלות, אבל בדיוק קיבלנו הוראה מהמפקדים. הצו נדחה עד 9:30 בבוקר.
זה הביא לכולם קצת זמן להתארגן מחדש. כמובן שלא יכלנו לישון, כי היינו צריכים להיות מוכנים לכל דבר. (זה פחות או יותר מה שגרם לי להיות על הרגליים בערך 18 שעות עד שנגמר כל העניין)

ב10:00 בבוקר קיבלנו את ההודעה. בג"צ החליט לקיים את צו ההריסה.
נקודה מעניינת, בערב שמענו בכריזה שהמתנחלים אמרו שהם יפעלו ע"פ החלטת בג"צ. הם היו פשוט כלכך בטוחים בעצמם.
כמובן שההחלטה הגיעה, הם התבצרו.
אני אישית לא חושב שאם הם היו מקבלים את אישור בג"צ להשאר, ששום שמאלני לא היה מגיע לשם וזורק אבנים עליהם.. ולא אני לא שמאלני. לא סובל את מרץ ואת נוער מרץ ההומואים, מחבקי העצים.

כולנו התארגנו, והיינו מוכנים לכל דבר. טוב, לא בדיוק לכל דבר...
בהתחלה התפרסנו מול הבתים כדי לא לאפשר לאזרחים שעמדו בצד להכנס לתוך מתחם הבתים. זה הוכיח כדבר לא טוב כי כל מה שהשגנו בזה זה לחטוף הרבה סלעים, נורות שמולאו בצבע (חטפתי אחד כזה על הזרוע, ואני רק שמח שזה לא חתך לי את כל היד), בלוקים וחתיכות ברזל חדות.

תראו, אתם יכולים להגיד אלף ואחד דברים, אבל אם הייתם שם, הייתם מזועזים ממה שהנערים המשוגעים האלה עשו. ושלא תגידו שזה היה בגלל האלות, כי עוד לא התקרבנו אליהם אפילו.
בכריזה שמענו את המנהיגים שלהם צועקים שכל דבר שיקרה זה מוצדק, ושאלוהים הוא המלך ויסלח על כל דבר שהם יעשו. ושהכל למטרה נעלה. הם רק הריעו וצעקו.
בחיי, זה היה כמו לראות שבט ברברים.
הם היו כלכך שטופי מוח, ששום דבר לא היה יכול להעשות בדיבורים.
היה להם דבר אחד בראש, וזה לפגוע כמה שיותר חזק בנו.
הם היו מטורפים. מפגרים. כל דבר שהם קיבלו, הגיע להם. וכל אחד שאומר שמה שהם עשו זה נכון וצודק, שיפול לו צמיג בוער על הראש! כמו שניסו לעשות לי. אם לא הייתי קופץ הצידה, לא הייתי פה היום. מזדיינים!

שוטרים, מג"בניקים וחיילים פשוט מאד נפלו כמו זבובים. כולל אחד שהיה מטר ממני.
החליטו בכל מקרה לנסות להתאפק, ולשלוח את הפרשים קודם לנסות לרסן את הנערים. שתבינו, פרש אחד במצב קשה מאד בבית החולים.
אני פשוט הסתכלתי על כל מי שמעז לזרוק בלוקים על הפרשים, וסימנתי אותם אצלי בראש, כדי שאם אראה אותם, אוכל להחזיר להם. הבעיה זה שכולם עשו את זה..

וגם המתנחלות הבנות זונות האלה. כל אחת יותר גדולה וחזקה מרוב השוטרים שם. הן היו הכי גרועות. הן זרקו חוטי תיל ומה לא.
יצא לי לתפוס כמה בשער ולזרוק אותם מהמקום, אבל הבעיטות שקיבלתי, בעעע.
ושתבינו, זה לא היה סתם כדי להעיף אותן. הבולדוזרים כבר התחילו להרוס את הבתים, והן ניסו לרוץ פנימה. זה היה כדי להגן עליהן, והלואי שהו אומרים לי לתת להן להכנס, ושכל הבתים פשוט היו קורסים עליהן. זונות בנות זונות, מזדיינות עם ערבים.

החליטו בשלב מסוים שאין צורה להרגיע את המצב, ושכוח היה הצורה היחידה לטיפול. חבל שלא החליטו על זה לפני שעשרות שוטרים פונו מהמקום על אלונקות.
רק אז נכנסנו עם אלות. ואני לא אגיד שהיינו סלחניים. הו לא. הם חטפו את המכות של החיים שלהם, וחבל שלא יותר מזה.
מה שהראו בטלויזיה זה איך שהיס"מניקים נכנסים לבתים ומפוצצים אנשים שיושבים על הריצפה. מה "ששכחו" לצלם, זה את אותם מתנחלים זורים בלוקים וזכוכיות רגעים לפני כן.

גם לי יצא להכנס קצת באנשים. אבל למרות הכל, אני באמת לא אדם אלים. לא פיצצתי אף אחד כמו שהגיע להם. פחות או יותר רק דחיפות ומכות לרגליים.
עד שכל העניין נגמר, עבר עלינו גהנום. ואני שמח להגיד, שגם עליהם, וחבל (ואולי לא מבחינה תקשורתית) שלא מת שם איזה מתנחל מבלוק שירד עליו בטעות.
זה מזכיר לי שבכל העניין, 2 חברי כנסת היו מעורבים. אחד חטף פיצוץ מסוס. השני קיבל אבן בראש חחחח. מגיע לו.

עם אידיאולוגיה אי אפשר להתווכח. מה שכן אפשר להגיד, זה שהצורה בה ניסו נוער המתנחלים ורעולי הפנים להפגין את אמונתם, לא הייתה דמוקרטית בשיט. אצלינו בארץ הכל עובד לפי עקרון הרוב. יש שמקבלים את מה שרוצים, ויש שלא. מה שהם עשו הייתה אלימות טהורה, וטרור לכל דבר. מבחינתי, האנשים האלה יותר גרועים מערבים. שימותו. שיאנסו אותם ערבים.
אין שום הצדקה אף פעם בשלוח שוטרים למיון.
ושוב, כל מי שלא מסכים, הלואי והוא יום אחד יפגע מסלע בראש כמו אותם שוטרים. ואז נראה מה הוא יגיד.

חבל שכל העניין הגיע למה שהגיע.
חבל שהנוער הזה יצא מכלל שליטה. בהתנתקות הם עוד הקשיבו למבוגרים שביניהם ונמנעו מאלימות. להזכירכם לא היה פצוע אחד בהתנתקות בצורה רצינית.
חבל שהם כלכך שטופי מוח שהם לא חושבים לרגע שאולי מה שהם עושים זה לא הדרך הנכונה.
חבל שהם לא מבינים, שלא מדובר בזמני התנ"ך. דברים קצת שונים היום. וצריך להתאם למצב.
חבל שאי אפשר לרסן אותם.
וחבל שקיימים אנשים שמצדיקים את המעשים שלהם.

אני לא אובייקטי. זה נכון. אבל רק בגלל שאני הייתי שם וראיתי את הזוועה. זה כלכך שונה ממה שהראו בטלויזיה.
אני נותן גיבוי מלא לכל שימוש בכוח שהיה שם מצד כוחות הביטחון.
וחבל, שלא השתמשנו ביותר כוח.
קצת גז היה עוזר...

(עצבני עכשיו שנזכרתי במה שהלך שם)
כוס אמא שלהם... שימותו אמן.

הנאצית הקטנה מתגוררת בעין חרוד, עוסקת בציורים ומוסיקת בלוז ופאנק

[Alex37]

בס"ד

"שוטרים, מג"בניקים וחיילים פשוט מאד נפלו כמו זבובים. כולל אחד שהיה מטר ממני."

              

[zelhar]

נתייק את העדות המפלילה הזו ובוא היום היא תשמש ראיה במשפט נגד הבוגדים האלה.

[לוחם יהודה]

עוד יבוא היום ונהיה בשלטון, ונעמיד לדין את כל אותם הפושעים ועוזריהם של הנאצים וכמובן הנאצים בעצמם.
וכן רון ואלכס, גם אותם מג"בניקים וחיילים שהשתתפו בהתנתקות והכו ללא רחמים.

[שלמה]

הרבה שקרים כמובן, למשל לא היה שם חיילים רוב המפגינים היוא ליד ההר ולא עליו מי שהלך בראש ההפגנה לא היה המון זועם שרוצה להרוג אלה ח"כ כמובן שהפגיע בשוטרים הייתה קטנה מאוד לעומת זאת אזרחים רבים מאוד נפגעו ורובם הגדול שלא בצדק חלקם אף אחרי שנקשרו ונאסרו כך שלא יכלו לפגוע בשוטרים בשום דרך.