שלום האלקשי, אני מבין שאני לא יכול לשכנע אותך שאני לא המשתמש שקרא לעצמו Panzer (או יותר נכון שאתם קראתם לו ככה) כי אתה בטוח שאתה צודק. חבל.
אם היית טורח לשנות את ה-IP, אולי היה לך סיכוי לשכנע אותי.
ALAS, לא ניחנת בבינה יתרה ואתה כשלון מוחלט ומפדח הן בחייך הפרטיים והן בחיי הרשת. FAIL.
אז השאלה שלי היא כזאת: למה רבין היה כזה אדיוט
סוף סוף שאלה לעניין, באמת שעלית על ציפיותיי. אולי יש לך תקווה.
ובכן, רבין היה כזה אידיוט מסיבה ידועה: האחות הרחמניה שיילדה את רוזה האדומה נבהלה כאשר ראתה
את הכיעור האבסוליטי של הרך הנולד, מפיה הרועד יצאה צרחה מחרידה, והתינוק נשמט מידיה ונפל על פדחתו.
האב המאושר (שהיה חדש לכל הקטע של הקומוניזם) היה בטוח שמדובר בטקס סוציאליסטי מסורתי, הרים את רבין
התינוק באוויר ושוב הפיל אותו, הפעם עם כל הכח שהיה במותניו.
שברי גולגלתו של רבין התינוק ניתזו ברחבי החדר המצומק והמאובק, ובאופן טבעי נכנסו לתוך ראשו מספר חתיכות
של גללי חתולים בהם היה מלא החדר. רוזה האדומה סירבה לנקותו מטעמים אידיאולוגיים, כי הגיינה זו מזימה ידועה
של הממסד הקפיטליסטי והפטריארכלי.
לאחר מכן, ראשו המרוסק של רבין התינוק הכעור נתפר עם חוטי סיב שנטווה ממעיים של ערוד ומחט של קיפוד. באופן
טבעי הוא קיבל דיזנטריה למשך חודשים ארוכים, אך לאחר מאבק ממושך הוא עזב את הדיזנטריה והיא נמלטה לנפשה
והבטיחה שתעשה יום חג והודיה ביום שנרפאה ממחלת רבין. היא גם סיפרה למחלות האחרות שאסור להתקרב לילד
המכוער עם הגולגולת המרוסקת.
כשרבין הלך לכיתה א' בבית הספר הסוציאליסטי המתקדם, הוא היה אחד מהתלמידים המעולים ביותר בכיתתו בתחרות
שתיית הספירט הנקי ובציטוט פתגמי מפתח של מרקס ואנגלס עם פרפראזות קלות. עד היום זוכרים חבריו התלמידים
(חברים במובן של טובאריש, לא חברים במובן שלנו. לא היו לו כאלה) את המשפט האלמותי שרבץ על שפתותיו כמה פעמים
בכל יום: "עאההה, באא אווווג בוווג אאאה!". מורו הנערץ היה סמולסקוש ג.וודקוביץ שטבע את המימרה הידועה:
"אלכוהול הוא הקומיסאר הטוב, ההגיון הוא הקולאק של תאי המוח היהודונים".
בהיותו צעיר לא בחל רבין במעשי קונדס: הוא נהג לשרוף בתי כנסת על יושביהם, לסעוד על הגופות החרוכות ולהביא את
היתרה לאימו. גם בשעת תעלולי הנעורים לא שכח רבין הצעיר את משפחתו ודאג לכל מחסורה, ולא רק במחסור הגוף עסקינן -
הוא דאג לסחוב ארנקים של יהודים ישישים ולהשתמש בשלל לשם רכישת הספרים החמים של העולם הפרוגרסיבי המתקדם, כגון:
"יוסף סטאלין ואוצרות המוות", "שר פי הטבעות - שני הצריחים", וכמובן "איך להטביע ספינות של ניצולי שואה FOR DUMMIES".
אך לא כל מעשי הגבורה הללו עלו יפה. פעם אחת הוא ניסה לשדוד את מי שנראה לו כישיש יהודי, אך הסתבר שלא היה זה כי אם
א.ד גורדון, מנהיג הפועלים בעל הזקן ההדור. גורדון הבין שיש ללמד את רבין הצעיר לקח, וכי לא ייתכן שצעירים לא ידעו להבחין
בין האשפה היהודית שנגזר גורלה לבוז ולחיסול שיטתי, לבין מנהיגי הפועלים. גורדון השחיל את העלוקות השחורות שתמיד נשא
בכיסו לתוך אוזנו של רבין הצעיר והכעור, וזה התפתל מכאבים. לאחר מספר שניות העלוקה עפה מאוזנו השניה, בעודה זועקת בקול
רם, נזעם ומתחרז (עלוקות מדברות לרוב בחרוזים, אל תגידו לי שלא ידעתם): "עיצוב הפנים מזוויע כזה לא ראיתי מימיי - למרות שהמרחב מרשים למדי".
החוויה המשפילה לא שברה את רוחו של רבין, אבל בהחלט עשתה אותו טיפש יותר - לשמחת אביו, אימו ומפקדיו העתידיים בפלמ"ח.