לא אמרתי שאתה צריך להתבייש, רק רציתי שהקלפים יהו על השולחן, כי יש כאן אנשים שלא מבינים באיזו תנועה הם נמצאים כפי שאתה רואה.
אני מאמין שכל מי שקרא פה יותר מדיון אחד יודע פחות או יותר את הכיוון של התנועה, ואם יש עוד איזשהו ספק אש הנה אני שוב מבהיר - במקביל לסיום הקולוניאליזם הערבי בארץ ישראל, התנועה הזאת דוגלת במדינה יהודית.
אין לי בעיה עם העמדת דברים על דיוקם, אבל כן יש לי בעיה עם זה שאתה מנסה לצייר את זה כאילו מדינה יהודית משמעה היא משטר אייתולות יהודי (פה אתה כבר משתמש בשיטת ההפחדה של השמאל).
לכל המבולבלים - גם במדינת ישראל הציונים ישנם אלמנטים ברורים של מדינת הלכה יהודית (נישואין ברבנות, שביתה של עובדי ציבור בשבת, וכו').
זה לא שאנחנו ממציאים משהו מחדש.
אני לא מעוניין להכנס כרגע לויכוח הזה. הדבר היחיד שאני מבקש, שוב - גילוי לב. אני רוצה שחילוני שתומך בתנועה הזו ידע שהתנועה הזו רואה בו כובש אכזר, שהיא סבורה שאין מקום לדעותיו הימניות מפני שאיננו דתי.
באשכול הזה הבעתי דעה. מישהו שאל אותי - אם כך אתה חושב, למה אתה לא תומך בתנועה? וזה חלק מהתשובה שלי - כי התנועה הזו סבורה שאני כובש אכזר, ושבסופו של דבר מעבר למילים היפות - אין לי מקום במדינה הזו מפני שאני חילוני. כל התירוצים לא ישכנעו אותי אחרת. גם אני לא מתבייש. אני - נדב, ימני מתון וחילוני.
לא אמרתי כובש אכזר, אלא אמרתי כיבוש לא צודק.
זה יפה וראוי להערכה שחילוני בא וכובש את הארץ עקב תחושתו שהארץ שייכת לו, אבל מה הבסיס לתחושת הבעלות הזאת? (אז מה אם היו כאן ממלכות יהודיות לפני 2000 שנה)
עצם העובדה שהחילוני מרגיש שהארץ שייכת לו ממחישה על זהות יהודית, אבל בוא נשים את הדברים על השולחן - למה מלכתחילה היו כאן ממלכות יהודיות? (אותן ממלכות שעליהם מתבססים החילוניים כשהם תובעים בעלות על הארץ) - זהו דיון חשוב שצריך לקיים (וכמו שהזכרתי - אפילו בן גוריון הצהיר כלפי העולם שזכותינו על הארץ היא זכות דתית)
לא אמרתי שאין לחילוני מקום בארץ הזאת, אלא אני טוען שהחילוני צריך לעשות חשבון נפש עם עצמו ולשאול את עצמו "על מה מתבססת הזכות הבלתי מעורערת שלנו על ארץ ישראל?".
שוב - אני לא מבקש ממך להתבייש במשהו, אני רק מסביר למה אני לא יכול לתמוך בתנועה הזו. זו אחת הסיבות העיקריות. אני לא מוכן שחיילים כאן ירצחו ילדים בדם קר, בשום מחיר. אני אצטט לך את גולדה מאיר:
"יום אחד נוכל לסלוח לערבים על שהרגו בילדינו, אבל לעולם לא נסלח להם על שגרמו לנו להרוג את ילדיהם." חותם על כל מילה.
ושוב אני חוזר - התנגדות לרצח היא דבר מאד מוסרי ואנושי, אבל אנחנו לא מדברים כאן על רצח, אלא על מצב של מלחמה עם האוייב והאם זה מוסרי להרוג את ילדי האוייב (זאת השאלה).
לדעתי האישית צריך לגרש, אבל אם הדבר לא ייתכן אז כן, אני בעד להשמיד את האוייב (ולא בגלל שאני אכזר, אלא משום שאני רוצה לחסוך מלחמה עתידית מבני עמי) - אתה כנראה תחשיב את זה לאכזריות, אבל שוב - זוהי דעתי (חלק יחשבו שאני מתון מדי וחלק יחשבו שאני קיצוני מדי).
אני בהחלט יכול להבין מי שחושב שיש להרוג ילדים ערבים היום (מהסיבה הפשוטה - אנחנו במצב מלחמה עם האוייב הערבי), אבל אני לא מסכים עם זה (לפחות לא עד שהמלחמה תהיה גלויה ופתוחה לחלוטין).
אני אמרתי שלמנהל אין זכות להביע עמדות? אדרבא, שיביע, רק שהעמדות שלו מייצגות את העמדה כולה. ואל תתמם בבקשה. למה חיים לא ממנה אותי למנהל? בגלל העמדות שלי. מנהל לא יכול להיות בעל עמדות שסותרות לחלוטין את רוח התנועה. מכאן נובע שרצח ילדים לא סותר באופן מהותי את ערכי התנועה - אולי לא כולם יסכימו על זה, אבל אני לא אתמוך בארגון שהדברים שרון אומר לא סותרים את ליבת הערכים שלו.
נכון, חיים מינה את רון למנהל (לדעתי בחירה מצויינת), אבל אין זה אומר שדעותיו צריכות להיות זהות לחלוטין לחיים או למישהו אחר בהנהלה.
אפילו הרב מאיר כהנא הי"ד אמר בזמנו (לפני פסילתו) שבקרב אנשי תנועת כ"ך ישנה התנגדות לתכניתו להציע פיצוי לערבים שיעזבו מרצון (אין מניעה שיהיו חילוקי דעות בנוגע ליישום האידיאולוגיה, אבל על דבר אחד אין ויכוח - על המהות).
