אני כרגיל בבית
אני כבר שנים לא יוצא בימי שישי ובשבת לא בגלל הדת
כי אני בז לכל תרבות המועדונים וכל מה שמסביב
שותה בירות בעיקר (:
וכן יש אוויר מיוחד ביום שבת
בס"ד
גועל נפש על המועדנוים ממש מבחיל.
לפני כמה שבתות "חברים" לקחו אותי בכח למועדון חדש בתל אביב "לזכר הימים הטובים" הם מודאגים שאני כבר המון זמן לא יוצא בימי שישי,
ניסיתי להמנע מזה אך נכנעתי לשכנועיהם של חברי ילדות אלה שעשו איתי הכל מאז שיבתי לארץ כילד מארה"ב, בכל מקרה,
נכנסנו לאוטו נסענו, הגענו למקום שהעשן שיצא ממנו נראה כאילו המקום עולה באש כשבעצם כל המעשנים למינהם מפייחים את המקום בפיח טבק,
התמונה הראשונה שתוקפת אותך שאתה נכנס למקום כזה זה רעש מחריד שכבר שכחתי כמה מכאיב לאזניים, ילדות קטנות בקושי בנות 14 מתנשקות אחת עם השניה חצי עירומות,
צבעי אדום וצחוק מפני בני 40 אדומים כמו סלק שצופים בבנות ישראל אלו שיכורות ומבולבלות צבועות בצבעי פנים גסים ונצנצים זולים מנסות באופן נואש להשיג תשומת לב,
התמונה ממש הזכירה לי סצינה מהגהינום כמו שתמיד מתואר בראשנו, היה חם מחניק מביך רועש ומסריח מזיעה של אנשים צפופים ומיוזעים בנים בבנות ילדות וגברים כולם אחד על השני,
בעברי הרחוק הייתי חלק מהזאבים המעודדים אותן לבזות עצמן עוד יותר אך כיום בעיקר חשתי חמלה כלפיהן, כמו כלפי אדם שהוא שיכור או חולה בנפשו ואינו מודע למסכנותו.
מסביב היו עוד כמה נשים בוגרות יותר שלא ראו לנכון לעזור לילדות הללו שוודאי שתו שם כנגד החוק ואיש לא עשה דבר מסיבות מובנות,
הנשים האחרות הדפו גברים שטופי זימה בעודן חושפות את איבריהן על הבר כששיר מסויים שהן אוהבות החל לנגן.
חבריי נהנו מאוד, ולי התהפכה הבטן,
לא הייתי מי שהיה חבר שלהם אז - היום אני אדם שונה הרגשתי,
כדי לא לצאת "חנון" טענתי שאני לא מרגיש טוב מהאלכוהול (שבכלל לא שתיתי וסתם שפכתי כשלא הביטו),
כדי לא להחטיא נהג מונית בשבת הלכתי הביתה ברגל, וכשרוח שבת ליטפה את פניי הרגשתי הקלה אדירה
הגעתי הביתה, חברתי ישבה לה לצפות בסרט, נשקתי לה למצחה ונרדמתי בסמוך לה ביודעי שזה המועדון האחרון שאליו הלכתי בחיי...
שבוע טוב
