דבר תורה חשוב מאין כמוהו של כמוהר"ר הרב כהנא הי"ד
הפעם האחרונה. כמה נורא למי שמבין שפגישה זו היא אכן האחרונה, וכמה נורא עוד יותר למי שלא מבין זאת ונותן ליקירו ללכת, סתם כך, כלאחר יד. ויש כאן מוסר השכל בשבילנו. החיים הם קצרים. החיים הם ארעיים. החיים הם חולפים. הַחֲזֵק חזק ואל תתן ליקירך לברוח לך. דע מה יש ברשותך, ואֱחוז בו; הַחֲזק אותו קרוב וחבק אותו בכל כוחך. שלם כל מחיר שתצטרך – שום מחיר אינו גבוה מדי – ובלבד שתאחוז באהובך ולא תתן לו לחמוק.
ובכל פעם הסתכל עליו או עליה כאילו שזו הפעם האחרונה. כי אולי אכן כך יהיה, וכמה נורא יהיה אם תתן לאהובך לצאת מתוך חייך בלי תשומת לב נוספת.
הקב"ה נתן לנו חיים, אבל גם חז"ל הכירו בכך שהחיים אינם מאושרים. וכך אמרו: "נוח לו לאדם שלא נברא משנברא…". הכאב, הייסורים, העמל, התיסכול, הטיפוס המייגע אל היעד – משקלם גדול בהרבה מרגעי האושר החולפים הקוטעים את מצעד החיים. לא, האדם לא נוצר כדי להיות מאושר, אלא כדי למלא את חובתו ואת תפקידו. האושר יצטרך להמתין, שהרי, כדברי חז"ל (במדבר רבה פד:ג): "בשעה שצדיקים יושבים בשלוה, ומבקשים לישב בשלוה בעוה"ז, השטן בא ומקטרג. אמר: לא דיין שהוא מתוקן להם לעוה"ב, אלא שהם מבקשים לישב בשלוה בעולם הזה"?
עם כל זה, אנחנו זוכים למעט רגעי אושר ולמעט שלווה בחיינו. כאשר הם באים – אֱחוז בהם, הוקֵר אותם, חבק אותם, אל תתן להם לחמוק. ותמיד התייחס אל הרגע כאילו הוא הפעם האחרונה – מפני שייתכן שאכן כך יהיה.
.
