מתוך "סיפורה של הליגה" של כמוהר"ר הרב כהנא הי"ד
אהבת ישראל — לאהוב כל יהודי ויהודי, לא משנה היכן הוא, לא משנה מהן דעותיו, לא משנה מקום מגוריו, לא משנה צבע עורו או איזה שפה הוא מדבר בינתיים. כל היהודים הם חלק מהכלל הגדול, עם ישראל. כולנו אחים, ואהבת אח את אחיו היא היא אהבת יהודי את רעהו. זהו העיקרון הראשון של תנועת הליגה להגנה יהודית.
כאבו של כל יהודי בכל מקום שהוא הוא כאבנו. חדוותו של כל יהודי בכל מקום שהוא היא חדוותנו. אנו מחוייבים לחוש לעזרתו של כל יהודי שנמצא במצוקה ללא הבחנה, בלי לשאול איזה "סוג" יהודי הוא. כפי שגדולי החסידות אף פעם לא עייפו מלהדגיש את חשיבותה של אחדות ישראל ואת ערכו של כל יהודי ויהודי, כך אנו חובקים באהבה עמוקה את כל היהודים, ונשבעים לבוא לעזרתם בכל שעה.
הרי זוהי תמצית היהדות, כפי שאמר הקב"ה בכבודו ובעצמו: "כך אמר להם הקב"ה לישראל: ...מה אני מבקש מכם? הא איני מבקש אלא כדי שתהיו אוהבין זה את זה, ותהיו מכבדין זה את זה...". (אליהו רבה כח)
אצלנו בליגה אין מסתפקים בתשלום מס שפתיים למושג "אהבת ישראל", אלא אנחנו פועלים על פיו. אין גבול למה שנהיה מוכנים לעשות כדי לעזור ליהודי בצרה. עלינו להיות מוכנים למסור את כוחותינו, עלינו להיות מוכנים למסור את כספנו, ואם צריך, עלינו להיות מוכנים גם למסור את נפשנו למען עם ישראל. אך יש עוד.
מסופר שהיגיע פעם יהודי עני לביתו של הרב הגדול, הרב יוסף דב בער סולובייצ'יק, רבה של בריסק, כדי לשאול שאלה בהלכות הפסח. הוא שאל אם אפשר לצאת ידי חובת ארבע הכוסות של ליל הסדר בשתיית חלב. הסיבה לשאלה היתה, כמובן, שלא היה לו די כסף לקנות יין.
הרב סולובייצ'יק נענע בראשו לשלילה, והסביר שאין יוצאים ידי חובה בשתיית חלב. הוא הוציא מכיסו עשרים וחמישה רובל, סכום מכובד, ומסרו ליהודי כדי לקנות בו יין.
לאחר שהלך היהודי, פנתה הרבנית אל הרב ושאלה אותו: "אפשר לקנות יין בשניים-שלושה רובלים. למה נתת לו כל כך הרבה כסף?"
הרב הגדול חייך והשיב לה: "אם יהודי מבקש לשתות חלב בליל הסדר, האין זה ברור שגם לקנות בשר אין לו כסף?"
אין הרבה סיפורים המדגימים בצורה כל כך ברורה את המהות האמיתית של המושג אהבת ישראל. משמעותה של אהבת ישראל היא אכפתיות כל כך רבה ודאגה כל כך עמוקה לשלום הזולת, עד שהיהודי כבר מבין בצורה אינטואטיבית למה זקוק רעהו, בדומה לדאגת אם לבנה.
רבי דוד מלבוב לימד את חסידיו מהי אהבת ישראל באמצעות הסיפור הבא:
שני איכרים נשבעו להיות ידידים ולאהוב זה את זה לנצח. אמר האחד: "אם כך הדבר באמת, אמור לי מה אני צריך". ענה השני: "מניין לי לדעת מהם צרכיך?" אמר הראשון: "אם כן, אינך אוהב אותי באמת. כי אילו אהבתני באמת, היית יודע מה חסר לי בלי לשאול אותי...".
זוהי מהותה של אהבת ישראל. לצערנו, לנוכח דורנו היתום, לנו נשאר רק ללמוד על יופיה ועל עוצמתה ולהיות מודעים להעדרה.
כמובן - לא מדובר על יהודוני הערב רב שהם האויב הכי גדול של עם ישראל.
