כתב נושא: פרשת קורח - דברי תורה של הרב בנימין כהנא זצ"ל הי"ד  (נקרא 2108 פעמים)

0 משתמשים ו- 1 אורח נמצאים בנושא זה.

מנותק El Blanco

  • אדמין הפורום
  • חבר(ה) בכיר(ה) של כבוד
  • *
  • הודעות: 10516
קורח - הדמוקרט הראשון \ הרב בנימין זאב כהנא הי"ד

כאשר נתבונן כיצד הצליח קרח למצוא מסילות לליבם של המון רב מישראל, כולל מאתים וחמישים מגדולי העם, אולי נופתע לגלות שהשיטה בה נקט, היא, בעצם, לחם חוקה של הפוליטיקה המודרנית. כי קרח בא לא פחות ולא יותר אלא בשם הדמוקרטיה! אותה שיטה שרבים חושבים שהיא 'תגלית' שמוחו של המין האנושי הצליח לגלות רק בעת החדשה...

היום כולנו מזהים את קרח כ'איש הרע'. אבל אם הוא היה מופיע היום ונוקט באותן שיטות האם גם אז היינו מוצאים בו פגם?

הנה כך מנמק קרח את המרד שלו: "ויאמרו אליהם: רב לכם כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה', ומדוע תתנשאו על קהל ה'". והספורנו מסביר מי זה "כולם" "מכף רגל ועד ראש", כלומר, מהקטנים עד הגדולים. במילים אחרות, קרח בא בשם השוויון. כולם שווים. הוא אף נותן טעם 'דתי' לדמוקרטיה הזו: "כולם שמעו דברים בסיני מפי הגבורה" .

מסתבר שעם הסברה מוצלחת שמשלבת דמגוגיה שוויונית מתאימה יחד עם הבטחת משרות לאנשי מפתח גם בימים ההם יכול היה קרח לעורר מרד רציני, אף נגד מי שהוציא אותם ממצרים ונתן להם את התורה, זמן קצר לפני כן.

מנהיג אחד
 
אבל, בעצם, האם אין הטענה של קרח "כולם שווים" מבוססת על מושג נכון וצודק? היכן, בעצם, טמון החטא הנורא של קרח? התשובה היא, שאמנם היום מושג השוויון הוא בסיס העולם ה'נאור', אך מסתבר שלפי השקפת התורה, טענתו של קרח "כל העדה כולם קדושים" היא עוות ודמגוגיה. אמנם, כמובן, שכל ישראל קדושים הם. אך עם זאת ישנן מדרגות שונות וקבועות בקדושה. ובתוך מערכת זו, לא פחות חשובה היא העובדה שבראש העם יש את המנהיג. מנהיג אחד. וכך אומר רש"י: "אמר להם (משה): בדרכי הגוים יש נימוסים הרבה וכומרים הרבה וכולם מתקבצים בבית אחד אנו אין לנו אלא ה' אחד ארון אחד, ותורה אחת ומזבח אחד וכהן גדול אחד, ואתם מאתים וחמישים איש מבקשים כהונה גדולה..." בעם ישראל יש אמת אחת. גם מנהיג אחד. המנהיג האחד תפקידו לאחד את העם סביבו, כאשר אחדות זו מטרתה לאחד את העם סביב האמת האלוקית האחת שאותה המנהיג אמור לייצג. אצל הגוים, לעומת זאת, ישנם הרבה מנהיגים וכומרי-דת וכו' דבר זה מבטא את העובדה שאין אצלם אמת אחת, אלא כל אחד קובע לעצמו דרך הנראית לו. וזהו בעצם הסוד של הדמוקרטיה. הסוד של המחלוקת הרעה. קרח בטענת ה'שוויון' הצבועה, בא, בעצם, ליצור 'מנהיגים' רבים ו'אמיתות' רבות בעם שאמת אחת לו. ברגע שהוא יוצא נגד משה כמנהיג האחד ונגד אהרון ככהן הגדול האחד, ואומר שכולם בעצם שווים להם הוא קובע אנדרלמוסיא בלתי פוסקת, מחלוקת קבועה, כשבחגיגה זו מככבים מפלגות וסיעות, פלגים ו'ראשים' דבר שאולי מתאים לאומות העולם, אך לא לישראל שכל מהותם היא אמת אחת.

בוקה ומבולקה

מי שמתבונן במערכת הפוליטית במדינת ישראל, מדינה שאמורה להיות הנציגות האלוקית בעולם רואה עד כמה צדקו דברים אלו. בוקה ומבולקה אין הגדרה אחרת למתרחש. איש אוכל את רעהו. לא לנו נועדה הדמוקרטיה הזו, שביסודה עומדת הקביעה שאין אמת אחת שהיא טובה מ'אמת' אחרת, ושאין מי שהוא נבחר במהותו יותר מהשני. במקום כזה, בסופו של דבר, אין לאף אחד שום אידיאולוגיה... על כך נחקק אצלנו שמו של קרח לדראון עולם. לדידנו היום קרח הוא הסמל של הדמוקרט שבא להכניס בלבול וחוסר סדר לתוך העם המסודר בסדר אלוקי מוחלט